מ"ג במדבר יט כב

מקראות גדולות במדבר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּע־בּ֥וֹ הַטָּמֵ֖א יִטְמָ֑א וְהַנֶּ֥פֶשׁ הַנֹּגַ֖עַת תִּטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְכֹל דְּיִקְרַב בֵּיהּ מְסָאֲבָא יְהֵי מְסָאַב וֶאֱנָשׁ דְּיִקְרַב בֵּיהּ יְהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל מִדַעַם דְיִקְרַב בֵּיהּ מְסָאֲבָא וְלָא בְהֵיסֵיטָא יְהֵי מְסָאָב וּבַר נַשׁ דְכֵי דְיִקְרַב בֵּיהּ יְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל אשר יגע בו" - הטמא הזה שנטמא במת יטמא

"והנפש הנגעת" - בו בטמא מת

"תטמא עד הערב" - מכאן למדנו שהמת אבי אבות הטומאה והנוגע בו אב הטומאה ומטמא אדם זהו פירושה לפי משמעה והלכותיה ומ"א העתקתי מיסודו של ר' משה הדרשן וזהו

ב. "ויקחו אליך" - משלהם כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם כך יביאו זו לכפרה משלהם

"פרה אדמה" - משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על העגל

"אדמה" - על שם (ישעיה א) אם יאדימו כתולע שהחטא קרוי אדום

"תמימה" - על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין תבא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם

"לא עלה עליה עול" - כשם שפרקו מעליהם עול שמים

ג. "אל אלעזר הכהן" - כשם שנקהלו על אהרן שהוא כהן לעשות העגל ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו שאין קטיגור נעשה סניגור

ה. "ושרף את הפרה" - כשם שנשרף העגל

ו. "עץ ארז ואזוב ושני תולעת" - ג' מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם סימן שהגבוה שנתגאה וחטא ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו

ט. "למשמרת" - כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות שאין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל שנאמר (שמות לב) וביום פקדי ופקדתי וגו'. וכשם שהעגל מטמא כל העוסקין בו כך פרה מטמאה כל העוסקין בה וכשם שנטהרו באפרו שנאמר (שם) ויזר על פני המים וגו' כך ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת וגו'

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

וכל אשר יגע בהם הטמא יטמא - למה נאמר? לפי שהוא אומר בחלל חרב, בא הכתוב ולימד על החרב שהיא טמאה טומאת ז' - הנוגע בה טמא טומאת ז'. הא למדנו לכלים ואדם.

כלים ואדם וכלים מנין? ת"ל וכבסתם בגדיכם, הא למדנו לכלים ואדם וכלים.

כלים וכלים מנין? אמרת ק"ו הוא: ומה כלים הנוגעים באדם הנוגע / בכלים הנוגעים במת - הרי הן טמאים; כלים הנוגעים בכלים וכלים הנוגעים במת - דין הוא שיהיו טמאים.

כלים באדם מנין? אמרת ק"ו הוא: ומה אם כלים הנוגעים בכלים - טמאים; כלים הנוגעים באדם הנוגע במת - דין הוא שיהו טמאים! או יהיה אדם מקבל טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת ז'? אמרת ק"ו הוא: ומה כלים, שהם טמאים על גבי משכב ומושב, הרי הם מקבלים טומאה מן המת לטמא אדם טומאת ז' - אדם, שמטמא משכב ומושב - אינו דין שיהיו מקבלים טומאה מן המת לטמא את חבירו טומאת ז'?! ת"ל והנפש הנוגעת תטמא עד הערב: טומאת ערב מטמא, ואין מקבל טומאה מן המת מלטמא את חבירו טומאת ז'.

או שמטמא בהיסט? אמרת ק"ו: ומה נבילה קלה, הרי מטמאה בהיסט - מת חמור, אינו דין שמטמא בהיסט? ת"ל וכל אשר יגע: במגע הוא מטמא, ואין מטמא בהיסט: