מ"ג במדבר יט יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכׇל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
דְּיִקְרַב בְּמִיתָא לְכָל נַפְשָׁא דַּאֲנָשָׁא וִיהֵי מְסָאַב שִׁבְעָא יוֹמִין׃
ירושלמי (יונתן):
דְיִקְרַב בִּשְׁכִיבָא לְכָל בַּר נְשָׁא וַאֲפִילוּ לְוַולְדָא בַּר יַרְחִין לְגוּשְׁמֵיהּ וּבִדְמֵיהּ יְהֵי מְסָאָב שׁוּבְעָא יוֹמִין:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנוגע במת, הוא יתחטא בו. במי אפר פרה שהיא מטהרת טמא מת. ומכאן יצא המנהג שלנו ברחיצת ידים אחר שבאים מן המת, רמז למי אפר פרה, והוא גם כן רמז לתחית המתים שכל העולם יהיה נזהר מן הטומאות, הוא שאמר הנביא (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. גם תלישת העשבים רמז לזה כי העשב לעת ערב ימולל ויבש ובבקר יציץ, על שם שכתוב (תהלים עב) ויציצו מעיר כעשב הארץ.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לז ""הנוגע במת". פי' חז"ל שנוכל ללמוד בק"ו רק שאין עונשין מה"ד, ועי' מ"ש הרמב"ם בפ"א מה' טומאת מת ובכ"מ שם, והגר"א בכאן ובכל המקומות שנמצא כזאת במכלתא ובספרי שאין עונשין מה"ד מחק אותו, כמ"ש בפ' משפטים סי' קט"ז וסי' קכ"ח ובפ' נשא על וענבים לחים ולקמן על וכל אשר באהל ובפ' מטות על וכל אשה וכו' הרוגו, ובפ' מסעי

על ואם בכלי ברזל הכהו, וקשה למחוק בכל מקומות האלה, ובכ"ז יפלא ג"כ שבמקומות אין חקר מקשה והלא דין ואינו משיב שבא ללמד שאין עונשין מה"ד, וצ"ע:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים - בא הכתוב ולימד על המת שמטמא במגע. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם מטמא באהל, לא יטמא במגע? - אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין! - לכך נאמר הנוגע במת, ללמדך שאין עונשים מן הדין:

לכל נפש אדם - להביא את בן שמונה ימים. משמע מביא את בן שמונה ומביא את דמו? - ת"ל "בנפש אדם", להוציא את דמו, דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר: "נפש אדם" - להביא את דמו:

וטמא שבעת ימים. בא הכתוב ולימד על המת שמטמא טומאת שבעה.

<< · מ"ג במדבר · יט · יא · >>