מ"ג במדבר יט י


<< · מ"ג במדבר · יט · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֠כִבֶּ֠ס הָאֹסֵ֨ף אֶת־אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְטָמֵ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיצַבַּע דְּכָנֵישׁ יָת קִטְמָא דְּתוֹרְתָא יָת לְבוּשׁוֹהִי וִיהֵי מְסָאַב עַד רַמְשָׁא וּתְהֵי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְגִיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַּיְּירוּן בֵּינֵיהוֹן לִקְיָם עָלַם׃
ירושלמי (יונתן):
וִיצַבַּע כַּהֲנָא דִכְנֵישׁ יַת קִטְמָא דְתוֹרָתָא יַת לְבוּשׁוֹי וִיהֵי מְסָאָב קֳדָם טִיבוּלֵיהּ עַד רַמְשָׁא וּתְהֵי לִדְכוּתָא לִבְנֵי יִשְרָאֵל וּלְגִיוֹרַיָא דְיִתְגַיְירוּן בֵּינֵיהוֹן לִקְיַים עֲלָם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לה ""וכבס האוסף". בארו שיכול ללמדה מדין משליך את האזוב רק שאין עונשין מה"ד, ד"א שמלמד שאף שלא נגע באפר פרה מטמאה מדין משא, וי"ל שנ"מ אם נתערב אפר פרה באפר מקלה ובטיל ברוב שאז אף שאין מטמא מדין מגע מטמא מדין משא כמ"ש בבכורות (דף כג):

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וכבס האוסף את אפר הפרה - בא הכתוב ולימד על האוסף את אפר הפרה שמטמא בגדים. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם המשליך את האזוב מטמא, בגדים האוסף את אפר הפרה לא יטמא בגדים? אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין! לכך נאמר וכבס האוסף את אפר הפרה, ללמדך שאין עונשים מן הדין.

ד"א: בא הכתוב ולימד על האוסף את האפר שמטמא בהיסט:

והיתה לבני ישראל ולגר הגר - לפי שמצות מעשה בישראל צריך להביא את הגרים.

לחקת עולם - שינהוג הדבר לדורות:

<< · מ"ג במדבר · יט · י · >>