מ"ג במדבר יז ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי יְהוָה וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יָת מַחְתְּיָת חַיָּיבַיָּא הָאִלֵּין דְּאִתְחַיַּיבוּ בְּנַפְשָׁתְהוֹן וְיַעְבְּדוּן יָתְהוֹן טַסִין רְדִידִין חוּפָאָה לְמַדְבְּחָא אֲרֵי קָרִיבוּנִין קֳדָם יְיָ וְאִתְקַדַּשָׁא וְיִהְוְיָן לְאָת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יַת מַחְתְּיַית חַיָיבַיָא הָאִלֵין דְאִתְחַיְיבוּ קְטוֹל בְּנַפְשַׁתְהוֹן וְיַעַבְדוּן מִנְהוֹן רְדִידֵי טָסִין חַפְיֵי לְמַדְבְּחָא אֲרוּם קְרֵיבוּנוּן קֳדָם יְיָ וְאִתְקַדָשׁוּ וִיהוֹן לְאַת לִבְנֵי יִשְרָאֵל: |
| ירושלמי (קטעים): | לְאוֹת לְסִימָן: |
רש"י
"רקעי" - רדידין
"פחים" - טסין מרודדין טינבי"ש בלע"ז
"צפוי למזבח" - למזבח הנחושת
"ויהיו לאות" - לזכרון שיאמרו אלו היו מאותן שנחלקו על הכהונה ונשרפו
[ה] ציפוי למזבח הנחושת. פירוש, ולא למזבח הזהב, דמזבח הזהב אין צפוי שלו נחושת. ומפני שהקטורת שמקטירין [הוא] על מזבח הזהב (שמות ל', ל"ו), היה עולה על הדעת שיהא צפוי למזבח הזהב, כדכתיב קרא (פסוק ה) "למען אשר לא יקרב איש זר להקטיר קטורת לפני ה'", לפיכך הייתי אומר שהוא זכרון למזבח הקטורת, אבל זה אי אפשר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רִקֻּעֵי – רִדּוּדִין.
פַחִים – טַסִּים מְרֻדָּדִין, טינבי"ש [tenves = דקים] בְּלַעַז.
צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ – לְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת.
וְיִהְיוּ לְאוֹת – לְזִכָּרוֹן, שֶׁיֹּאמְרוּ: אֵלּוּ הָיוּ מֵאוֹתָן שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל הַכְּהֻנָּה וְנִשְׂרְפוּ.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שלא כהלכה, וחטאו במה שאבדו את נפשם כמ"ש את דמכם לנפשותיכם אדרוש, ומפרש לאיזה צוריך ירים אותם ועשו אותם רקועי פחים, עתה מפרש דבריו מ"ש שירים את מחתות החטאים שכבר תמה הרמב"ן עמ"ש רש"י ז"ל שהם אסורים בהנאה שהרי עשאום כלי שרת, ותמה הרי קטורת זרה הקריבו וזר שעשה כלי שרת להקטיר בחוץ באיסור אינו מקודש, עז"א כי הקריבום לפני ה' ר"ל שבעלי המחתות הקדישו אותם לכלי שרת, שמ"ש למעלה (טז יז) והקרבתם לפני ה' איש מחתתו פי' והקרבתם והקדשתם שמצאנו לשון הקרבה על ההקדש כמ"ש באילת השחר [כלל שע"א] וא"כ הקדישו אותם לכלי שרת תחילה עי"כ הוקדשו, עתה מפרש מה שיעשו אותם רקועי פחים צפוי למזבח שזה כדי שיהיו לאות לבני ישראל שזר שירצה לקרב אל המזבח יזכר באות הזה של צפוי המזבח שזר הקרב יומת, ואחר שהם הקדש מעלין בקדש ואין מורידין ותחת שהיו תחלה תשמישי מזבח
יהיו מן המזבח עצמו כמ"ש במנחות (דף צ"ט):אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
החטאים (האלה). שנים במסרה. החטאים האלה בנפשותם את החטאים את עמלק לומר לך כמו שאלו חטאו בנפשותם כך חטא עמלק בנפשו שראה כל הנסים שנעשו לישראל ונזדווג להם כדאי' במררש משל למי שראה אמבטי רותחת וקפץ לתוכה: