מפרשי רש"י על במדבר יז ג
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק י"ז • פסוק ג' |
• ב • ג • ה • יג • יח • כא • כג • כה • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
"החטאים האלה בנפשותם" - (יומא לו) שנעשו פושעים בנפשותם שנחלקו על הקב"ה
"רקעי" - רדידין
"פחים" - טסין מרודדין טינבי"ש בלע"ז
"צפוי למזבח" - למזבח הנחושת
"ויהיו לאות" - לזכרון שיאמרו אלו היו מאותן שנחלקו על הכהונה ונשרפו
רש"י מנוקד ומעוצב
הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם – שֶׁנַּעֲשׂוּ פּוֹשְׁעִים בְּנַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
רִקֻּעֵי – רִדּוּדִין.
פַחִים – טַסִּים מְרֻדָּדִין, טינבי"ש [tenves = דקים] בְּלַעַז.
צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ – לְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת.
וְיִהְיוּ לְאוֹת – לְזִכָּרוֹן, שֶׁיֹּאמְרוּ: אֵלּוּ הָיוּ מֵאוֹתָן שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל הַכְּהֻנָּה וְנִשְׂרְפוּ.
מפרשי רש"י
[ד] שנעשו פושעים בנפשותם. לא שהם חטאו בנפשותם, כלומר שעשו בנפשם החטא, כמשמעו, דכל חוטא חוטא בנפשו, דכתיב (ויקרא ה', א') "ונפש כי תחטא", אלא שהם פשעו בנפשותם, רצה לומר שהם חייבו המיתה לנפשותם, שנחלקו על הקדוש ברוך הוא, וגרמו מיתה לעצמם:
[ה] ציפוי למזבח הנחושת. פירוש, ולא למזבח הזהב, דמזבח הזהב אין צפוי שלו נחושת. ומפני שהקטורת שמקטירין [הוא] על מזבח הזהב (שמות ל', ל"ו), היה עולה על הדעת שיהא צפוי למזבח הזהב, כדכתיב קרא (פסוק ה) "למען אשר לא יקרב איש זר להקטיר קטורת לפני ה'", לפיכך הייתי אומר שהוא זכרון למזבח הקטורת, אבל זה אי אפשר: