מ"ג במדבר יב י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַעֲנָנָא אִסְתַּלַּק מֵעִלָּוֵי מַשְׁכְּנָא וְהָא מִרְיָם חָוְרָא כְּתַלְגָּא וְאִתְפְּנִי אַהֲרֹן לְוָת מִרְיָם וְהָא סְגִירָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַעֲנַן אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ אִסְתַּלֵק מֵעִילַוֵי מַשְׁכְּנָא וְהָא מִרְיָם לָקַת בְּצוּרְעָא וְאִסְתַּכֵּל אַהֲרן לְוַת מִרְיָם וְהָא לָקַת בְּצוּרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והענן סר" - ואח"כ והנה מרים מצורעת כשלג משל למלך שאמר לפדגוג רדה את בני אבל לא תרדנו עד שאלך מאצלך שרחמי עליו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְהֶעָנָן סָר – וְאַחַר כָּךְ, וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְפֶדָגוֹג: רְדֵה אֶת בְּנִי, אֲבָל לֹא תִּרְדֶּנּוּ עַד שֶׁאֵלֵךְ מֵאֶצְלְךָ, שֶׁרַחֲמַי עָלָיו (ספרי קה; תנחומא צו יג).

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


והענן סר מעל האהל. הענן הזה אילו היה הענן שירד לכבוד משה שהזכיר בו למעלה ויעמוד פתח האהל היה ראוי לומר והענן סר מפתח האהל. ועל כן יתכן לפרש כי הוא הענן שהיו ישראל כל ימי המדבר נוסעים וחונים על פיו, וכיון שסר מעל האהל היו ישראל סבורין ללכת אחריו כמנהג, והקב"ה צוה אותם להתעכב שבעת ימים, זהו שאמר תסגר שבעת ימים, וכשאמר והעם לא נסע, כאילו אמר והענן לא נעלה כי סר מעל האהל להיכרא, אבל לא נעלה עד מלאת שבעת ימים, והיה הענין כדי שיהיה נודע ומפורסם לכל ישראל כי עכובם שם שבעת ימים לכבוד מרים היה.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והענן סר" כמרחיק המצורעת כדי שישלחוה אל מחוץ למחנה לביישה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והענן סר". לפמ"ש למעלה (יא לה) שהעם התחילו לנסוע מחצרות ובתוך כך נצטרעה מרים ושבו לחצרות י"ל שלכן סר הענן שזה היה סימן למסע העם, כמ"ש ובהעלותו יסעו,

וכיון שסר הענן תקעו בחצוצרות והתחילו לנסוע ובתוך כך נצטרעה מרים:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והנה מצורעת. לא היה צריך לומר הדבר אחר שכבר אמר והנה מרים מצורעת וגו' ולפי דבריהם ז"ל (ספרי) שאמרו שגם אהרן נצטרע ירצה לומר הנה היא עדיין מצורעת ולא פרחה ממנה כאהרן ואמרו עוד חז"ל (שם) שדוקא כשהיה פונה היתה מצורעת וכשהיה מחזיר פניו היתה פורחת ממנה, ולדבריהם צריך לומר כי משה לא היה מביט במרים לדעת מה היא, שאם לא כן ממה נפשך קשה והבן:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

והענן סר מעל האהל. משל למלך בשר ודם שאמר לפדגוג: רדה את בני, אבל משאלך לי רדהו, מפני שרחמי האב על הבן. והרי דברים ק"ו: אם חס המקום על הצדיקים בשעת כעס - ק"ו בשעת רצון, שנאמר ישעיה מט כה אמר ה' בעת רצון עניתיך:

והנה מרים מצורעת כשלג. מלמד שנצטרעו כעוזה, ללמדך שנקי בשר היו. וכן הוא אומר שמות ד ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך. ללמדך שנקי בשר היו:

ויפן אהרן. שנפנה מצרעתו. ר' יהודה בן בתירה אומר: עתיד ליתן את החשבון על מי שאמר "נתנגע אהרן". אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, את מגלה עליו?

ועתיד ליתן את החשבון על מי שאומר "צלפחד מקושש היה". אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, ואתה מגלה עליו?

ועתיד ליתן את הדין מי שאמר "עקביא בן מהללאל נתנדה."

ויפן אהרן אל מרים. מגיד הכתוב שכל זמן שהיה רואה אותה - היתה פורחת בה:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והענן סר. שלא יראה במפלתן זה שאחז"ל אל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:

<< · מ"ג במדבר · יב · י · >>