מ"ג במדבר ח כד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבוֹא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | דָּא דִּלְלֵיוָאֵי מִבַּר עֶשְׂרִין וַחֲמֵישׁ שְׁנִין וּלְעֵילָא יֵיתֵי לְחַיָּילָא חֵילָא בְּפוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דָא אַחְוַויְיתָא דִי לְלֵיוָאֵי דְלָא מוּפְסָלִין בְּמוּמְהוֹן בְּרַם מִבַּר עֶשְרִין וְחָמֵשׁ שְׁנִין וּלְעֵילָא יֵיתֵי לְחַיְילָא חֵילָא בְּפוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים – וּבְמָקוֹם אַחֵר אוֹמֵר: "מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" (במדבר ד,ג); הָא כֵּיצַד? מִבֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ בָּא לִלְמֹד הִלְכוֹת עֲבוֹדָה, וְלוֹמֵד חָמֵשׁ שָׁנִים, וּבֶן שְׁלֹשִׁים עוֹבֵד. מִכָּאן לְתַלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ בְּחָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה (חולין שם).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש זאת אשר ללוים אין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד) וזאת התורה, והלוים היו מורי התורה כענין שכתוב (שם לג) יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל.
וע"ד הקבלה זאת אשר ללוים כמו (תהלים קיח) מאת ה' היתה זאת, והיא הברית שנאמר (בראשית יז) זאת בריתי, ובשבט לוי כתיב (דברים לג) ובריתך ינצורו, ובפקודי הלוים נאמר (במדבר ג) על פי ה' כי זאת היא מדתם.
מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבא לצבא צבא בעבודת אהל מועד. ולמעלה בסדר נשא (שם ד) אמר ומבן שלשים שנה.
וע"ד הפשט מבן שלשים לעבודת משא ומבן חמש ועשרים לעבודת האהל, וזהו שהזכיר כאן לצבא צבא, כלומר להמנות עם צבא העובדים במשמרותם עם הזקנים.
וע"ד מדרש רז"ל, מבן חמש ועשרים ללמדם הלכות עבודה חמש שנים, ומבן שלשים לעבודה מכאן למדו כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה.מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
יא. ומבן (חמשים) [חמש ועשרים] שנה כתוב אחד אומר מבן חמש ועשרים שנה ומעלה וכתוב אחד אומר (במדבר ה') מבן שלשים שנה, כיצד יתקיימו שני הכתובים מבן חמש ועשרים שנה לתלמוד ומבן שלשים לעבודה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
י. זאת אשר ללוים כבר בארתי (תורה אור צו נג באורך) ומלת זאת מציין תמיד או נרמז קרוב, או התיחדות, זה ולא אחר. ובא למעט שאין מום פוסל בלוים ומובא בחולין (דף כד).
יא. מבן חמש ועשרים שנה ומעלה , ולמעלה כשצוה למנות את הלוים הראויים לעבודה לא מנה רק מבן שלושים. רק שם אמר אצל בני קהת לעשות מלאכה בא”מ ואצל בני גרשון לעבוד עבודה בא”מ ואצל בני מררי לעבוד את עבודת א”מ. מבואר שבני שלשים יש להם חיוב וחלק במלאכה ובעבודה עצמה. וכאן אמר לצבא צבא בעבודת א”מ היינו שיצבאו בעבודה שעובדים אחיהם שהם בני שלשים, צריך שימצאו שמה בני חמש ועשרים לראות וללמוד סדרי העבודה וכן פי' בחולין (שם).