מ"ג במדבר ג לח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַחֹנִ֣ים לִפְנֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֡ן קֵ֣דְמָה לִפְנֵי֩ אֹֽהֶל־מוֹעֵ֨ד ׀ מִזְרָ֜חָה מֹשֶׁ֣ה ׀ וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו שֹֽׁמְרִים֙ מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּקְדָּ֔שׁ לְמִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְדִשְׁרַן קֳדָם מַשְׁכְּנָא קִדּוּמָא קֳדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא מַדְנְחָא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבְנוֹהִי נָטְרִין מַטַּרְתָּא דְּקוּדְשָׁא לְמַטְּרַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְחִילוֹנַי דְּיִקְרַב יִתְקְטִיל׃
ירושלמי (יונתן):
וְדִישְׁרַן קֳדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא מַדִינְחָא משֶׁה וְאַהֲרן וּבְנוֹי נַטְרִין מַטְרַת מַקְדְשָׁא לְמַטְרַת בְּנֵי יִשְרָאֵל וְחִילוֹנֵי דְיִקְרַב יִתְקְטֵיל בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא מִן קֳדָם יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משה ואהרן ובניו" - וסמוכין להם דגל מחנה יהודה והחונים עליו יששכר וזבולן טוב לצדיק טוב לשכנו לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה שנא' (תהלים ס) יהודה מחוקקי (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינה וגו' מאתים ראשי סנהדראות ומזבולן (שופטים ה) מושכים בשבט סופר

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו – וּסְמוּכִין לָהֶם דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וְהַחוֹנִים עָלָיו יִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן; טוֹב לַצַּדִיק, טוֹב לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נ"ו ע"ב). לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נַעֲשֹוּ גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (תהלים ס,ט; יומא כ"ו ע"א); "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה" וְגוֹמֵר (דה"א יב,לג), מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת (ב"ר עב,ה; תנחומא ישן יג); "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סוֹפֵר" (שופטים ה,יד; תנחומא יב).

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והחונים קדמה", כי בני קהת חנו אלף אמה רחוק מן המשכן אבל משה ואהרן ובניו מלבד שחנו קדמה חנו "לפני אהל מועד מזרחה", ר"ל סמוך לאהל מועד, כי הם "שומרים משמרת המקדש "שלא יקרב שם זר שחייב מיתה, וע"כ חנו סמוך למשכן כמ"ש במשנה פ"א דתמיד בג' מקומות הכהנים שומרים: "וראיתי "בילקוט פקודי [רמז תכז] כיצד היו הלוים משמרים במקדש בני קהת היו משמרים בדרום וכו', חוצה להם ג' שבטים ראובן שמעון גד וכו', מחנה ישראל י"ב מיל, מן המזרח למערב י"ב מיל ודגלו של יהודה ארבע מילין וכו', מחנה לויה ומחנה שכינה ד' מילין דגלו של ראובן ארבע מילין מן הצפון לדרום י"ב מיל וכו', ושם [רמז תכו] והלוים יחנו כיצד היתה חניתן בפסיקיא אחת של ד' אלפים היו חונים ומקיפים את המשכן מכל רוח וכו', מזרח ומערב צפון ודרום. כל מחנה ומחנה ד' אלפים אמה וכו', כל אחד ואחד מהם על פני מאה באמה בתוך ד' אלפים אמה ועוד ארבע אלפים מכל רוח ורוח כך היה מקומם, נמצא מקומם של לוים א' בשמנה במקומם של שבטים, עכ"ל, והוא מברייתא דמדות, ור"ל שכל דגל של השבטים החזיק י"ב מיל בארכו וארבע מיל ברחבו הרי משני הצדדים שמונה מיל, נשארו ארבע מיל למחנה שכינה ומחנה לויה, והנה מחנה ישראל היה רחוק ממחנה לויה מיל מכל צד כמ"ש מנגד יחנו, נשאר למחנה שכינה ולויה שני מיל שהם ארבעת אלפים אמה, ועז"א בפסיקיא אחת של ארבעת אלפים היו חונים, ומ"ש כל אחד מהם על פני מאה באמה בתוך ד' אלפים אמה, ר"ל בתוך ד' אלפים אמה של מחנה שכינה ולויה שיוצא מהם מאה באמה של אורך החצר שהוא מחנה שכינה, ומ"ש ועוד ארבע אלפים מכל רוח ר"ל שהמקום הפנוי בין מחנה ישראל למחנה לויה היו משני הצדדים למזרח ולמערב ד' אלפים אמה שהוא מיל בכל צד, וא"כ לא נשאר ללוים רק אלף אמה, ועז"א שמקומם של לוים א' משמונה במקומם של שבטים כי לכל שבט היה ארבע מיל שהם ח' אלפים אמה ומזה נשאר זכר למ"ש בפ' מסעי ומגרשי הערים אלף אמה סביב ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמה וכדעת הרמב"ם [פי"ג מה' שמטה

ויובל ה"ב] שהיה אלף מגרש ואלפים לשדות וכרמים וכ"ד הרא"ה בס' החינוך:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והחונים וגו' לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן. יש פסיק בין משה לאהרן לומר משה במקום א' לבד ואהרן ובניו במקום אחד לבד:

<< · מ"ג במדבר · ג · לח · >>