מ"ג אסתר ט ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשֹׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּכּ֤וּ הַיְּהוּדִים֙ בְּכׇל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם מַכַּת־חֶ֥רֶב וְהֶ֖רֶג וְאַבְדָ֑ן וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְשֹׂנְאֵיהֶ֖ם כִּרְצוֹנָֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות:

מה ההבדל בין אויביהם לשונאיהם, ועיין לקמן פסוק ט"ז :
ויכו, הנה ודאי לא היה הרשות נתונה ליהודים להרוג את כל מי שירצו, כי לא היה כתוב בהספרים רק להינקם מצורריהם, ואחר כי עתה איש לא עמד בפניהם בהכרכים הגדולים, לא היו הורגים רק האויבים שאיבתם אל היהודים היה מפורסם שהיו מגזימים להרע להם, אבל לא את השונאים (כי ההבדל בין אויב ושונא, שהאויב איבתו גלויה, והשונא אין שנאתו גלויה) רק ויעשו בשונאיהם כרצונם, שהיו יכולים לגנות אותם ולהשפילם :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ט ה

<< · מ"ג אסתר · ט · ה · >>