מ"ג אסתר ח יג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים עתודים [היהודים עתידים] ליום הזה להנקם מאיביהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים וְלִהְיוֹת היהודיים עתודים [הַיְּהוּדִים עֲתִידִים] לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכׇל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכׇל־הָעַמִּ֑ים וְלִהְי֨וֹת היהודיים הַיְּהוּדִ֤ים עתודים עֲתִידִים֙ לַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְהִנָּקֵ֖ם מֵאֹיְבֵיהֶֽם׃
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש רבה
פרק ח/פסוק יג
ולהיות היהודיים עתודים ליום הזה (אסתר ח, יג) מה שהוצרך לומר ולהיות עתודים ליום הזה ומה הוסיף בזה אלא שר"ל כי דבר זה צווי הוא שיהיו מזומנים ליום זה ולא יאמרו היהודים אם אין אנו רוצים לעמוד על נפשינו נוכל לעשות זה לכך אמר ולהיות עתידים שיהיו מוכנים על זה להרוג אותם אם יניחו אותם היהודים ואמרו כי המלך נתן להרוג אותם ובשביל (ספר אור חדש עמוד רב) זה יבאו למרוד במלך ולכך יהיו מצווים להרוג אויביהם ולא ישארו מהם ולא יהיו שונאים למלך במלכותו ויעשו המלך נקמה מפני כך אמר להיות עתודים ליום הזה כלומר שיהרגו אותם דוקא ביום הזה ולא לפני יום זה ולא אחר יום זה וכך משמע עתודים ליום זה שיהיו מוכנים ליום המוגבל דהוא י"ג באדר ולא שיהיו הורגין אותם בכמה ימים ולא יהיה לדבר זה פרסום כלל בכל מדינות המלך והיה רוצה שיהיה לדבר זה פרסום מן הטעם אשר פרשנו כתיב עתודים, וקרי עתידים כי ר"ל שיהיו מכינים עצמם קודם מי שילך לפניהם ובראשם כמו עתודים שהולכים בראש הצאן ונקראו האצילים עתודים כדכתיב בישעיה (ישעיה יד, ט) כל עתודי ארץ, וכתב הרוק' שנקראו האצילים עתודים מפני שהם הולכים לפני העם כעתודים לפני הצאן לכך כתיב עתודים וקרי עתידים שיהיו מוכנים להם אותם שילכו לפניהם כעתודים ודבר זה הוא עיקר במה שיכינו עצמם מי שילך לפניהם ובשביל זה יהיו יחד כאשר יבאו הם על שונאיהם ולא יהיה כל אחד בפני עצמו ויעשה כל אחד מה שירצה כי דבר זה שיהיה להם חבור יחד ובפרט לישראל שיהיו כאחד ואז השכינה עמהם ולכך כתיב (אסתר ט, טו) ויקהלו היהודים שיהיה להם אסיפה וקהל ביחד ואז השכינה עמהם.