מ"ג אסתר ו ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מׇרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָתֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָרִיסֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִשֹּׁמְרֵ֖י הַסַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃


תרגום שני (כל הפרק)(כל הפסוק)

הוה מסתכל וחזי דכתיב בספר דכרניא דחוי מרדכי על בגתנא ותרש תרין שלטוני דמלכא נטירי רישיה דמלכא דבעון לאושטא ידיהון למקטל למלכא אחשורוש.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות:

מלשון וימצא כתוב משמע שהיה חידוש שנמצא כתוב ולא נמחק :
וימצא כתוב, כי משם לא נמחק שם מרדכי רק נמצא כתוב כי לא המן היה המגיד רק אשר הגיד מרדכי, ומזה נודע למלך כי כל מה שגדל את המן בחשבו שהוא היה סיבה להצלתו היה בטעות, ועיקר הגדולה הזאת מגיע למרדכי. ובזה סיפר השגחת ה', איך באותו הרגע שחשב המן לבקש נפש הצדיק לתלותו, נהפך הדבר כי נתוודע למלך שגדולת המן מגיע למרדכי :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ו · ב · >>


ב.    [ עריכה ]
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה"
  • "איש" מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו דכתיב ביה (במדבר יב, ג): "והאיש משה ענו מאד" מה משה עמד בפרץ דכתיב (תהלים קו, כג): "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ וגו'" אף מרדכי כן דכתיב (אסתר י, ג): "דֹּרֵשׁ טוב לעמו וְדֹבֵר שלום לכל זרעו" מה משה לימד תורה לישראל דכתיב (דברים ד, ה): "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים" אף מרדכי כן דכתיב (אסתר ט, ל): "דברי שלום ואמת" וכתיב (משלי כג, כג): "אמת קנה ואל תמכור".
  • "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי" הרשעים קודמין לשמן (ש"א כה, כה): "נבל שמו" (ש"ב כ, כא): "שבע בן בכרי שמו" אבל הצדיקים שמן קודם להם (שופטים יג, ב): "ושמו מנוח" (ש"א ט, א): "ושמו קיש" (שם, ב) "ושמו שאול" (שם א, א) "ושמו אלקנה" (רות ב, א): "ושמו בֹּעַז" "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי" לפי שדומין לבוראן דכתיב (שמות ו, ג): "ושמי ה' לא נודעתי להם".
  • "יְהוּדִי" למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם הה"ד (אסתר ג, ב): "לא יכרע ולא ישתחוה" וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו נתמלא חימה ומרדכי אומר לו יש אדון המתגאה על כל גאים היאך אני מניחו ואשתחוה לעבודת כוכבים ולפי שייחד שמו של הקב"ה נקרא יהודי לומר יהודי יחידי.
וי"א שהיה שקול כאברהם בדורו מה אברהם אבינו מסר את עצמו לתוך כבשן האש והחזיר והכיר לבריות גדולתו של הקדוש ברוך הוא הה"ד (בראשית יב, ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אף מרדכי בימיו הכירו הבריות גדולתו של הקב"ה הה"ד (אסתר ח, יז): "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" וייחד שמו של הקדוש ברוך הוא וקדשו ולפיכך נקרא יהודי דכתיב "אִישׁ יְהוּדִי" אל תקרי יהודי אלא יחידי:

<< · מ"ג אסתר · ו · ב · >>