מ"ג אסתר ה ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לְאֶסְתֵּר֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֖ךְ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְתֵעָֽשׂ׃
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מה רצה בכפל שאלתך ובקשתך
- ואצל שאלתך אמר וינתן לך ואצל בקשתך אמר ותעש, וכן דייק (בפסוק ח') לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי וכן בפרק ז' (פסוק ב')
מה שאלתך, המפרשים הבדילו בין שאלה ובקשה, כי בכל מבוקש מה שישאל תקרא שאלה, והתכלית הנרצה אל השואל תיקרא בקשה, כמשל המבקש אלף זהובים כדי לקנות בעדם נחלת שדה וכרם, יהיה האלף זהובים השאלה, והשדה והכרם הבקשה. וע"ז השיבה כי שאלתה ובקשתה אינם שני דברים רק דבר אחד, שיבא המלך והמן אל המשתה, כי זה תשאל וזה תכלית המבוקש שלה.
ולדעתי, שאלה הקטנה אשר ישיגה השואל בקל תקרא שאלה, והדבר הגדול שצריך לבקשו ע"י תחנונים נקרא בקשה, וכבר בארתי זה במקום אחר. וע"פ זה כל שתשאל המלכה לצרכה נקרא שאלה, כי על זה אינה צריכה לחנן ולבקש כי ודאי לא ישיב את פניה, ואשר תבקש לצורך אחרים נקרא בקשה, כי על זה צריכה לבקש ולחנן. ואחר שתחילה אמר ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך, שקרא גם הדבר שתבקש לצרכה, שיתן לה בשם בקשה יען שיהיה דבר גדול הנוגע עד חצי המלכות, אבל עתה אחר שעל מה שתבקש לצרכה כבר הובטחה מן המלך ועל זה אין צריכה לחנן, קרא כל מה שתבקש לצרכה בשם שאלה ואשר תבקש לצורך אחרים כמ"ש ותעש קרא בשם בקשה, כי על זה לא הובטחה עדיין וצריכה לחנן :מדרש רבה
אור חדש
פרק ה/פסוק ו
ויאמר המלך לאסתר במשתה היין וגו' (שם ה, ו) וגו' כאן אמר מה שאלתך ולמעלה לא אמר מה שאלתך מפני כי עתה בא להוסיף שאל"כ מה חדוש הרי כבר אמר מה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך (שם ה, ג) רק כי לפי שהיתה היא באה אל המלך שלא כדת ובזה שייך לומר מה לך כלומר מה חסר לך שכל כך אתה עושה לפני המלך (ספר אור חדש עמוד קסו) באולי חסר לך דבר ולכך באת לפני המלך שלא כדת ובזה שייך לומר מה לך כלומר מה חסר לך שכל כך רצונך לבא לפני המלך שלא כדת ומה בקשתך אף על גב שאינו חסר לך דבר רק דבר שהוא טוב לך אתה מבקש ולגודל הענין שהאדם רוצה שיהיה לו הוא מבקש ומחזיר אף אם מסכן עצמו על זה כאשר הוא דבר גדול אינו מקפיד ולכך באת לפני המלך שלא כדת כך פירושו למעלה וכאן אמר מה שאלתך כי בודאי אינה חסרה דבר כי לא באה עד עתה שלא כדת לפני המלך ולכך אמר (אסתר ה, ו) מה שאלתך כי דרך האדם לשאול על דבר אחד ומה בקשתך דבר שהוא עניין גדול יותר כאשר האדם מבקש וחפץ ויש לפרש גם כן כי מה שאלתך שייך כאשר האדם אומר תנו לי דבר זה ובזה שייך שאלתך אבל בקשתך נאמר כאשר אומר תעשה לי דבר זה בלבד ואין כאן נתינה ודבר זה בודאי הוא יותר כי המעשה הוא יותר נחשב אבל השאלה כאשר יאמר תנו לי דבר זה בלבד ואין נחשב זה כל כך ולכך אמר מה בקשתך ותעש