מ"ג אסתר ג ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמׇ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

וכל עבדי מלכא די בתרע בית מלכא גחנין לאנדרטא די הקים בהדיה וסגדין ליה להמן ארום כן פקיד עלוהי מלכא ומרדכי לא הוה גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד להמן על די הוה לי עבד פלח ואזדבן ליה בטולמא דלחם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כרעים ומשתחוים" - שעשה עצמו אלוה לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים – שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ (אסתר רבה ז,ה); לְפִיכָךְ, וּמָרְדְּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות:

מה רצה למעט במה שאמר אשר בשער המלך, היה לו לומר וכל עבדי המלך כורעים.
מדוע אמר כי כן צוה לו. הלא להם צוה לא לו.
מדוע לא השתחוה מרדכי :

וכל, אח"כ נתן לו רבו יתירא שכל עבדי המלך אף שיושבים בשער המלך יכרעו וישתחוו לו, כי מנימוסי המלכים אשר במקום אשר המלך שם לא ינהגו כבוד לשום אדם, כי בזה מיקל כבוד המלך אם יכבד אחד מעבדיו לפניו [וכמו שאמרו שאוריה החתי מרד במלכות בית דוד מפני שקרא ליואב בפני דוד אדוני] ואחשורוש מחל על כבודו וצוה שגם בשער המלך יכרעו להמן, יען כי כן צוה לו המלך ומחל על כבודו, וגם שלא היה זה רק לכבוד המן שבזה היה בידו למחול רק היה מצות המלך, וגם לא להמן צוה זאת שיפקיד על זה ויעניש את העובר מצד עברו מצות המלך. ומ"מ מרדכי לא יכרע גמר בלבו שלא לכרוע בשום אופן.

והטעם שנמנע מרדכי מכרוע לו, ביארו המפרשים מפני שהיתה השתחויה הזאת כענין קבלת אלהות, שכן היה דרך העמים הקדמונים מאמיני ההזיות ליחס אל כל איש שמצאו בו איזו מעלה יתירה בחכמה או גבורה ועושר לאמר שהוא מבני אלים ושכוכב או כח עליון שופע עליו כמ"ש בנבוכדנצר (דניאל ב) ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכה ליה, ולכן נמנע מרדכי מזה באשר הוא יהודי. זאת שנית, שגזרת המלך לא היה רק על מי שיש בו ב' תנאים, עבד המלך, ויושב בשער המלך, ומרדכי הגם שנמצא בו תנאי אחד שיושב בשער המלך לא היה מעבדי המלך, באשר הוא יהודי, והיהודי אינו נעשה עבד בנימוסי פרס, ושני הטעמים נכללים במה שאמר כי הגיד להם אשר הוא יהודי :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ג · ב · >>


ב.    [ עריכה ]
"גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים" ר' יהודה בר' סימון פתח (ישעיהו ג, יב): "עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" "עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל" מדקדקין בהון המד"א (איכה א, כב): "וְעוֹלֵל לָמוֹ".
ד"א "מֵעוֹלֵל" מקטפין עוללותיהן המד"א (ויקרא יט, י): "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל" באין עליהון בעלילות המד"א (דברים כב, יד): "ושם לה עלילות דברים" ורבי יהודה ברבי סימון אמר קְדֵשִׁים בהון המד"א (שם כג, יח) "לא תהיה קְדֵשָׁה" המד"א (שופטים יט, כה): "ויתעללו בה כל הלילה"
"וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" אמר רבי חוניא קופצין עליהן כבעל חוב. ד"א "וְנָשִׂים מָשְׁלוּ בוֹ" ארבע נשים נטלו ממשלה בעולם ואלו הן איזבל ועתליה מישראל וּשְׁמִירָמִית וושתי מאומות העולם:

<< · מ"ג אסתר · ג · ב · >>