מ"ג אסתר ב כא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמׇרְדֳּכַ֖י יוֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָתֶ֜רֶשׁ שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מִשֹּׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף וַיְבַקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹֽשׁ׃
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה הזכיר פה שנית שמרדכי יושב בשער המלך וכבר הזכירו למעלה :
אלשיך
או קרוב לזה, שבא לתת טעם אל גדולת מרדכי אשר הקימו ה' ויושיבהו בשער המלך עם היותו בורח מן השררה, כי גם שעל ידי כן רודפת אחריו לא בשער גויים, כי אדרבה טוב שלא להתודע לרשות. ואמר אחרי אומרו למעלה ובהקבץ וכו' ומרדכי יושב וכו', אמר עתה תדע למה העמידו הוא יתברך בשער המלך במעלה, למה שנתגלגל עת המן על ידו, כי בהיות המן מוליכם לסעודת אחשורוש היה מרדכי צווח להם שלא ילכו. ויהי כן כי בימים ההם להיות מרדכי יושב בשער המלך נתגלגל שקצף וכו' ויודע הדבר למרדכי וכו', והיה סבת מפלת המן, ואחר כך גדל וכו' כאמור:
ואומרו קצף ולא אמר קצפו בגתן ותרש. אחשוב כי זה תירצו רבותינו ז"ל (מגילה יג ב) באומרם שהאחד אמר לשני, מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו, בא ונטיל ארס בספל וכו'. אמר לו והלא אין משמרתי ומשמרתך שוין, ופרש"י אתה ממונה על עבודה אחת ואני ממונה על עבודה אחרת וכו'. הנה כי האחד היה המיעץ והאחד היה דוחה אותו באומרו אין משמרתי וכו'. יורה כי האחד היה אשר קצף לעשות הרע ומשך אחריו את השני באומרו אני אשמור משמרתי ומשמרתך. ובזה יתיישב אומרו קצף לשון יחיד, כי הוא אשר קצף אלא שמשך את תרש עמו. וזה יכוין באומרו משומרי הסף כי הצד השוה שבהם הוא כי שניהם משומרי הסף, אך בשמירת הסף יהיו עבודות חלוקות. או יחזור משומרי הסף אל תרש אך לא בגתן כי אין משמרתן שוה:
מדרש רבה
אור חדש
פרק ב/פסוק כא
קצף בגתן ותרש (אסתר ב, כא) וגומר בגמרא מגילה (דף יג:) אמר ר' יוחנן הקציף הקדוש ברוך הוא אדונים על עבדים לעשות רצון צדיק ועבדים על אדוניהם לעשות רצון צדיק אדונים על עבדים דכתיב (בראשית מ, ב) ויקצוף פרעה על שני סריסיו לעשות רצון צדיק ומנו יוסף דכתי' (שם מא, יב) ושם אתנו נער עבד עברי עבדים על אדוניהם דכתיב (אסתר שם) קצף בגתן ותרש שני סריסים משומרי הסף, לעשות רצון צדיק ומנו מרדכי דכתיב (שם כב) ויודע הדבר (ספר אור חדש עמוד קכג) למרדכי עד כאן, פירש אף שהקצף הוא הפך הרצון מכל מקום כמה גדול הצדיק אשר הש"י הוציא מן הקצף שהקציף עבדים על האדונים ואדונים על העבדים לעשות רצון הצדיק והנה יוצא מן הקצף הרצון שהוא הפך הקצף ודבר זה מורה כמה גדול כח הצדיק, ועוד פירש זה כי הקצף הוא השחתה כאשר האדם בקצף ואמרו חכמים (נדרים דף כב.) גיהנם שולט באדם כאשר הוא בקצף וכמה דברים שאמרו על הקצף כמו שמבואר במקומו והנה השם יתברך הקציף עבדים על אדוניהם ואף כי זה השחתה גמורה ועם כל זה פעל השם יתברך דבר זה שהיה פועל הקצף שהוא השחתה ושממה גמורה בשביל לעשות רצון הצדיק ופירש זה מוכח במדרש (אסתר רבה ו, יג) דאמר במדרש לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ (תהלים מו, ט) הקציף עבדים על אדוניהם כו' הרי לך שרצה לומר כי אף שהקצף הוא שממה והשחתה ומכל שכן להקציף האדון על עבדו כי העבד הוא שלו וכן העבד על אשר הוא אדון לו.
קצף בגתן ותרש (אסתר ב, כא) וגומר בגמרא (מגילה דף יג:) מפרש מה הקצף הזה אמר רבי חייא בר אבא בגתן ותרש טרסוים היו והיו מספרים לשון טרסי מיום שבאת זאת לא ראינו שינה בעינינו באו ונטיל ארס של סם בספל של מים שימות והם לא ידעו כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית והיה יודע שבעים לשונות וכו', דקדקו לפרש מה שכתוב בימים ההם ולא הוי ליה לכתוב רק ויקצפו בגתן ותרש וכו' רק שהכתוב בא לומר כי הקצף באותן הימים שנשאת אסתר לאחשורוש כמו שאמרו מיום שבאת זאת לא ראינו שינה בעינינו.
ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) אחר שהעביר אל שנים והעמיד את מרדכי וגם למדרש הזה אמר בימים ההם כאשר מרדכי ישב בשער המלך שהושיבו המלך במקום בגתן ותרש לכך קצף בגתן ותרש וגומר ויש לשאול למה עשה מרדכי זה שהיה מציל הרשע הרי אם נותנים לו סם המות היה מציל את אסתר ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) ויודע הדבר למרדכי זה מחול וזה ערול וחס עליו, רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר מזקנים אתבונן יעקב בירך את פרעה יוסף לא גילה לו את חלומו דניאל לא גילה לנבוכדנאצר אף אני אגיד לאסתר המלכה דבר אחר למה אמר מרדכי לומר למלך וכי אין כתיב בתורה לא תכרות להם ברית (שמות כג, לב) אלא אמר מרדכי מוטב שיחיה זה מי שנתן לי רשות לבנות בית המקדש דבר אחר מוטב זה שאני מכירו שאם בא דבר לישראל אני אומר לו והיא עושה דבר אחר שלא אמרו כל ימים שהיה נשוי גויה היה שמור ועכשיו שנשא בת ישראל מת דבר אחר שלא יאמרו כל ימים שהיו גוים משמרים אותו היה שמור ועכשיו מששמרו מרדכי נהרג לכך נאמר ויגד לאסתר המלכה (אסתר ב, כב) ולמה אמרה למלך בשם מרדכי אמרה יודעת אני שהוא צדיק ואעפ"י שלא היה מבקש הדבר מן הקדוש ברוך הוא והוא עושה לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא ויש אומרים שמעו בגתן ותרש שנאמר למלך והעירו הנחש מן הקיתון וברא הקדוש ברוך הוא נחש בתוך הקיתון בשביל מרדכי לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא א"א וימצא אלא לדבר האבוד ונמצא בעניין שנא' או מצא אבידה ופירש המדרש זה כי לכך היה מרדכי מזהיר אותו אף שהיה מן הסברא שלא יהיה חס עליו כדי שיוציא אסתר מתחת ידו מכל מקום מפני כי הש"י הוא שומר את העולם ומעמיד המלך לשמור העולם ולכך אמרו (אבות פרק ג, ב) הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו, ומכל שכן שיש להגיד עליו אם אחד רוצה להמית אותו אבל לפי' דבר אחר הוקשה לו שאין דבר זה דומה ליעקב וליוסף ולדניאל כי יעקב היה לפני פרעה וראוי לעשות זה למלך לברך אותו כאשר הוא עמו וכן פרעה שאל יוסף על חלומו וכן נבוכדנצר שאל לדניאל אבל זה שלא שאל אחשורוש על זה דבר זה הוא כריתת ברית לכך אמר הטעם משום שנתן לו רשות לבנות בית המקדש ועוד מפרש מפני שהוא (ספר אור חדש עמוד קכד) מכירו וזה טוב לישראל ועוד מפרש שלא יאמרו שכל זמן שהיה נשוי גויה היה שמור כו' ואף על גב שלא היו יודעים כי אסתר בת ישראל היא היה ירא שמא יודע להם שהיא בת ישראל ויאמרו כך ויש לשאול למה לא אמר מרדכי בעצמו וי"ל זה כי דבר זה יותר טוב כי עתה היה אחשורוש מחזיק טובה למרדכי וגם לאסתר שהיא היתה אומרת הדברים לאחשורוש ועוד חשב מרדכי כי באולי המלך לא יאמין לו ויחשוב שאני עושה משום טובתי אבל כאשר לא אמר הדברים רק לאסתר לא יאמר אחשורוש כי מרדכי עושה בשביל שיחזיק לו המלך טובה על זה ויעשה לו בשביל זה איזה טובה כי יאמר אחשורוש כי לא ידע מרדכי כי אסתר תאמר בשם מרדכי כי אחשורוש לא אמר צריך לומר בשם אמרו.