פרק ב/פסוק כא
עריכהקצף בגתן ותרש (אסתר ב, כא) וגומר בגמרא מגילה (דף יג:) אמר ר' יוחנן הקציף הקדוש ברוך הוא אדונים על עבדים לעשות רצון צדיק ועבדים על אדוניהם לעשות רצון צדיק אדונים על עבדים דכתיב (בראשית מ, ב) ויקצוף פרעה על שני סריסיו לעשות רצון צדיק ומנו יוסף דכתי' (שם מא, יב) ושם אתנו נער עבד עברי עבדים על אדוניהם דכתיב (אסתר שם) קצף בגתן ותרש שני סריסים משומרי הסף, לעשות רצון צדיק ומנו מרדכי דכתיב (שם כב) ויודע הדבר (ספר אור חדש עמוד קכג) למרדכי עד כאן, פירש אף שהקצף הוא הפך הרצון מכל מקום כמה גדול הצדיק אשר הש"י הוציא מן הקצף שהקציף עבדים על האדונים ואדונים על העבדים לעשות רצון הצדיק והנה יוצא מן הקצף הרצון שהוא הפך הקצף ודבר זה מורה כמה גדול כח הצדיק, ועוד פירש זה כי הקצף הוא השחתה כאשר האדם בקצף ואמרו חכמים (נדרים דף כב.) גיהנם שולט באדם כאשר הוא בקצף וכמה דברים שאמרו על הקצף כמו שמבואר במקומו והנה השם יתברך הקציף עבדים על אדוניהם ואף כי זה השחתה גמורה ועם כל זה פעל השם יתברך דבר זה שהיה פועל הקצף שהוא השחתה ושממה גמורה בשביל לעשות רצון הצדיק ופירש זה מוכח במדרש (אסתר רבה ו, יג) דאמר במדרש לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ (תהלים מו, ט) הקציף עבדים על אדוניהם כו' הרי לך שרצה לומר כי אף שהקצף הוא שממה והשחתה ומכל שכן להקציף האדון על עבדו כי העבד הוא שלו וכן העבד על אשר הוא אדון לו.
קצף בגתן ותרש (אסתר ב, כא) וגומר בגמרא (מגילה דף יג:) מפרש מה הקצף הזה אמר רבי חייא בר אבא בגתן ותרש טרסוים היו והיו מספרים לשון טרסי מיום שבאת זאת לא ראינו שינה בעינינו באו ונטיל ארס של סם בספל של מים שימות והם לא ידעו כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית והיה יודע שבעים לשונות וכו', דקדקו לפרש מה שכתוב בימים ההם ולא הוי ליה לכתוב רק ויקצפו בגתן ותרש וכו' רק שהכתוב בא לומר כי הקצף באותן הימים שנשאת אסתר לאחשורוש כמו שאמרו מיום שבאת זאת לא ראינו שינה בעינינו.
ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) אחר שהעביר אל שנים והעמיד את מרדכי וגם למדרש הזה אמר בימים ההם כאשר מרדכי ישב בשער המלך שהושיבו המלך במקום בגתן ותרש לכך קצף בגתן ותרש וגומר ויש לשאול למה עשה מרדכי זה שהיה מציל הרשע הרי אם נותנים לו סם המות היה מציל את אסתר ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) ויודע הדבר למרדכי זה מחול וזה ערול וחס עליו, רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר מזקנים אתבונן יעקב בירך את פרעה יוסף לא גילה לו את חלומו דניאל לא גילה לנבוכדנאצר אף אני אגיד לאסתר המלכה דבר אחר למה אמר מרדכי לומר למלך וכי אין כתיב בתורה לא תכרות להם ברית (שמות כג, לב) אלא אמר מרדכי מוטב שיחיה זה מי שנתן לי רשות לבנות בית המקדש דבר אחר מוטב זה שאני מכירו שאם בא דבר לישראל אני אומר לו והיא עושה דבר אחר שלא אמרו כל ימים שהיה נשוי גויה היה שמור ועכשיו שנשא בת ישראל מת דבר אחר שלא יאמרו כל ימים שהיו גוים משמרים אותו היה שמור ועכשיו מששמרו מרדכי נהרג לכך נאמר ויגד לאסתר המלכה (אסתר ב, כב) ולמה אמרה למלך בשם מרדכי אמרה יודעת אני שהוא צדיק ואעפ"י שלא היה מבקש הדבר מן הקדוש ברוך הוא והוא עושה לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא ויש אומרים שמעו בגתן ותרש שנאמר למלך והעירו הנחש מן הקיתון וברא הקדוש ברוך הוא נחש בתוך הקיתון בשביל מרדכי לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא א"א וימצא אלא לדבר האבוד ונמצא בעניין שנא' או מצא אבידה ופירש המדרש זה כי לכך היה מרדכי מזהיר אותו אף שהיה מן הסברא שלא יהיה חס עליו כדי שיוציא אסתר מתחת ידו מכל מקום מפני כי הש"י הוא שומר את העולם ומעמיד המלך לשמור העולם ולכך אמרו (אבות פרק ג, ב) הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו, ומכל שכן שיש להגיד עליו אם אחד רוצה להמית אותו אבל לפי' דבר אחר הוקשה לו שאין דבר זה דומה ליעקב וליוסף ולדניאל כי יעקב היה לפני פרעה וראוי לעשות זה למלך לברך אותו כאשר הוא עמו וכן פרעה שאל יוסף על חלומו וכן נבוכדנצר שאל לדניאל אבל זה שלא שאל אחשורוש על זה דבר זה הוא כריתת ברית לכך אמר הטעם משום שנתן לו רשות לבנות בית המקדש ועוד מפרש מפני שהוא (ספר אור חדש עמוד קכד) מכירו וזה טוב לישראל ועוד מפרש שלא יאמרו שכל זמן שהיה נשוי גויה היה שמור כו' ואף על גב שלא היו יודעים כי אסתר בת ישראל היא היה ירא שמא יודע להם שהיא בת ישראל ויאמרו כך ויש לשאול למה לא אמר מרדכי בעצמו וי"ל זה כי דבר זה יותר טוב כי עתה היה אחשורוש מחזיק טובה למרדכי וגם לאסתר שהיא היתה אומרת הדברים לאחשורוש ועוד חשב מרדכי כי באולי המלך לא יאמין לו ויחשוב שאני עושה משום טובתי אבל כאשר לא אמר הדברים רק לאסתר לא יאמר אחשורוש כי מרדכי עושה בשביל שיחזיק לו המלך טובה על זה ויעשה לו בשביל זה איזה טובה כי יאמר אחשורוש כי לא ידע מרדכי כי אסתר תאמר בשם מרדכי כי אחשורוש לא אמר צריך לומר בשם אמרו.