מ"ג איכה ד יט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קַלִּים הָיוּ רֹדְפֵינוּ מִנִּשְׁרֵי שָׁמָיִם עַל הֶהָרִים דְּלָקֻנוּ בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ׃
תרגום (כל הפרק)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אלשיך
או יאמר "עודינה" וכו', מה שידענו מרבותינו ז"ל (איכה רבה ב ה) כי היו חכמים בישראל מבטיחים אותם על הכל בחכמתם. זה אומר אני אשביע שר המים ואקיף את ירושלים בחומת מים שלא יבא צר ואויב אליה, וזה אומר אני אשביע את שר האש ואקיפנה חומת אש. עד שהוצרך יתברך לשנות משמרות המלאכים, ולעשות את שר המים שר האש ואת שר האש שר המים, באופן שבקוראם את אחד מהם לא יסכון למו, וזהו חלל ממלכה ושריה (לעיל ב ב). וכן אמרו שאמר חנמאל בן שלום, אני אגביה את ירושלם באויר השמימה, ויעש כן, אלא שגרם העון והשליכה יתברך לארץ הדא הוא דכתיב (לעיל ב א) השליך משמים ארץ תפארת ישראל:
וזה יאמרו ישראל פה במר קיניהם, אוי לנו כי "עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל", מהאומרים שיקיפוה אש או מים או יעלוה השמימה וכיוצא שהיתה עזרת הבל, מצורף אל מה שבצפיתנו צפינו אל גוי לא יושיע הוא פרעה. בין כך ובין כך, ראינו איך היתה מתקרבת הרעה בהדרגה. כי טרם הגיע מנין ונושנתם, שעדיין לא ניתנה שליטה בעצם לאויבים, לא היה לנו רק אימה שצדו צעדינו מלכת ברחובותינו, והיה זה כאשר "קרב קצנו" שלא בא עדיין. אך כאשר "מלאו ימינו כי בא קצנו", אז לא בלבד צדו צעדינו, כי אם שאז השליטם ה' עד גדר שקלים היו רודפינו מנשרי שמים. ולמה לא השליטם יתברך מאז קרב קצנו, אם לא שהיה מאריך ומראה לעינינו איך היתה הרעה מתקרבת, למען נשוב עדיו ונושע ולא שבנו, באופן שעלינו להצדיק עלינו את הדין. ואין תואנה לנו לומר כי חולשתנו גרמה כי תש כחנו מצרות, כי הלא כל כך היינו גבורי כח, שעם היות כי "קלים היו רודפינו מנשרי שמים", עם כל זה לא השגונו כאשר "על ההרים דלקונו" עד שבמדבר ארבו לנו: