מ"ג איוב מא כב


<< · מ"ג איוב · מא · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ
  יִרְפַּ֖ד חָר֣וּץ עֲלֵי־טִֽיט׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תחתיו חדודי חרש" - במקום חניתו יש זהרורי שמש כי סנפירים שלו אשר תחתיו בבטנו מאירות ומזריחות כשמש

"חדודי" - כמו חרב חדה שהיא שנונה צחה ומלובנה וע"ש כך קורא לזהרורי חדודי

"חרש" - שמש כמו האומר לחרס לא יזרח וגו' (לעיל ט) בטרם תבא החרס' (שופטים יד)

"ירפד חרוץ עלי טיט" - מלה כפולה ירפד חרוץ מוסב על חדודי חרס עלי טיט מוסב על תחתיתו במקום שהוא שם על החול זה טיט ריפודו מזריח כזהב חרוץ כעניין שנאמר רפידתו זהב (שיר השירים ג) חרוץ מין זהב כעניין שנאמר מחרוץ תבואתה (משלי ג) טוב פריה מחרוץ ומפז (שם ח) ירפד ל' מצע ומשכב כמו רפידתו זהב (שיר השירים ג)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חדודי חרש" - סלעים חריפים דומים לחרסים חדים המה לו מתחת והוא שוכב עליהם ולא ירגיש בהם

"ירפד" - יציע לעצמו דבר חד מלא חריצים וישכב עליו כעל טיט והוא כפל ענין במ"ש 

מצודת ציון

"חדודי" - מלשון חד וחריף

"חרש" - כמו חרס בסמ"ך

"ירפד" - ענין הצעה למשכב כמו רפדתי יצועי (לעיל יז)

"חרוץ" - מלשון חריצים וחדודים כמו למורג חרוץ (ישעיהו מא)

"עלי" - כעלי ותחסר כ"ף הדמיון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תחתיו", על בטנו יש קשקשים קשים "כחדודי חרש", עד שלכן "ירפד חרוץ" כשהמצע שתחתיו שהוא שוכב עליו הם דברים חרוצים וחדודים כחריצי הברזל, ידמה בעיניו כרובץ עלי טיט לח ואינו מרגיש בם כלל:

ביאור המילות

"ירפד". כמו רפידתו זהב, יציע תחתיו דברים חרוצים וחותכים.

"עלי טיט", כעלי טיט:
 

<< · מ"ג איוב · מא · כב · >>