מ"ג איוב לד טז

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם בִּינָה שִׁמְעָה זֹּאת הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־בִּ֥ינָה שִׁמְעָה־זֹּ֑את
  הַ֝אֲזִ֗ינָה לְק֣וֹל מִלָּֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם בינה" - ואם אתה רוצה הבין שמעה זאת בינה זו אינה שם דבר אלא ל' צווי כמו בינה הגיגי (תהלים ה) לפיכך שתים אלו טעמן למעלה בבי"ת וכל שאר בינה טעמן למטה בנו"ן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואם בינה". ע"ז משיב אליו. אם תבין היטב.

"שמעה זאת והאזינה לקול מלי" ותראה איך דבריך סותרים א"ע. כי רצית להצדיק את ה' במה שיבואו רעות בחנם לאיש אחד צדיק. במה שתאמר שהרעות לא יצאו מהשגחתו רק ע"י המערכה. והלא בזה תיחס אליו עול יותר גדול. מה שמסר כלל ההנהגה אל המערכה אשר היא תעשה רעות לא לצדיק אחד לבד. כ"א לכלל האנשים. כי לא תבחין כלל בין הזכאי והחייב, ואיך תאמר שה' לא עשה הרע הפרטי הזה להצדיק הפרטי ביחוד, רק עשה רע כללי לכל בני אדם כולם. שעל זה תגדל השאלה יותר. כי הלא נשאל.


ביאור המילות

"ואם בינה". מקור, אם יש לך לב להבין שמעה, ר"ל הבין זאת, וגם "האזין לקול מילי" הוא המשל שנתן ע"ז:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואם בינה" - אם יש לך בינה שמע זאת והבן אותה והאזינה לקול מלי מה שאדבר עוד

<< · מ"ג איוב · לד · טז · >>