מ"ג איוב לב ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹּאמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤עַן ׀ אֱלִיה֖וּא בֶן־בַּרַכְאֵ֥ל הַבּוּזִ֗י
וַיֹּ֫אמַ֥ר
צָ֘עִ֤יר אֲנִ֣י לְ֭יָמִים וְאַתֶּ֣ם יְשִׁישִׁ֑ים
עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָאִירָ֓א ׀
מֵחַוֺּ֖ת דֵּעִ֣י אֶתְכֶֽם׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"זחלתי" - ענין אימה ופחד והוא מלשון דחלתי בחלוף הזיי"ן בדל"ת וכן ימי נזעכו (לעיל יז) שהוא מלשון נדעכו בדלי"ת
"מחות" - מלהגיד כמו ואחותי באזניכם (לעיל יג)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מצדי "כי צעיר אני לימים",
- ב) מצדכם כי "אתם ישישים", כי הצעיר לימים ראוי שלא יגלה דעתו כלל, ובפני ישישים מופלגים בזקנה ראוי שיחשה גם מלא ימים. ומבאר צעיר אני לימים "על כן זחלתי", הייתי כזוחל עפר ירא להרים ראשי, ומצד שאתם ישישים "ואירא", ומפרש "על כן זחלתי מחוות דעי" גם בפני עצמי, "ואירא מחוות דעי אתכם" מצד שאתם ישישים:
ביאור המילות
"זחלתי ואירא". הזוחל הוא הרומש בארץ, ומורה על ההכנעה והשפלות, חמת זוחלי עפר.
"דע", דעות, דעים, בא במענה אליהוא ששה פעמים, ואין דרכו לבא על צורה זאת, והוא לדעתי שם הינח על המדעיים השתולים בנפש האדם מעולם השכלי, אשר לפי דעת אפלטון תביאם הנפש עמה ירושת נחלה ממקור מחצבה, והם לדעתו יסודי התבונה, ונקראו גם בלשון הפילוסופים אידעען, וקרא את ה' תמים דעים, כי אצלו הם בתמימות בלי חסרון: