מ"ג איוב כט יד
<< · מ"ג איוב כט · יד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צֶ֣דֶק לָ֭בַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁ֑נִי
כִּמְעִ֥יל וְ֝צָנִ֗יף מִשְׁפָּטִֽי׃
רש"י (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"צדק לבשתי" - מרבה הייתי בצדק עד כי הייתי מעוטף בה
"וילבשני" - הצדק עצמה באה אלי להלביש אותי ר"ל כ"כ הייתי רגיל בצדק עד שבכל עת באו אלי עניים מרודים לחננם כי כן דרך העניים לחלות פני איש מתן
"כמעיל" - כמו המעיל שהוא לבוש העליון וכמו המצנפת הנתונה על הראש ממעל אשר בעבור זה מדרכם להיות זכים ונקיים כן היתה משפטי זכה ונקיה מבלי הטיה מהמלבי"ם (כל הפרק)
"צדק", את "הצדק לבשתי" כלבוש, "והמשפט" היה לי "כמעיל וצניף". והנה הצדק הוא מה שיעשה לפנים משורת הדין, שזה היה מיוחד לו לבדו, וע"כ ממשילו ללבוש שהוא הבגד התחתון, והמשפט הוא מה שיעשה כפי שורת הדין, וזה היה ענין כולל במעיל וצניף שלובשים אותם מלמעלה,
ביאור המילות
"צדק לבשתי וילבשני". אני לובש הצדק והצדק לובש אותי, ר"ל כל הרוצה לעשות צדק ילמד ממני עד שאני הלבוש אל הצדק בי יתראה לבני אדם, ויש הבדל בין לבוש ובין "מעיל", שהמעיל הוא מלמעלה על הבגדים כמ"ש ישעיה סי' נ"ט, וכן המשפט נגלה, והצדק הוא פרטי לו לבדו, בלבוש פנימי: