מ"ג איוב כד טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא יָדְעוּ אוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָתַ֥ר בַּחֹ֗שֶׁךְ בָּ֫תִּ֥ים
יוֹמָ֥ם חִתְּמוּ־לָ֗מוֹ
לֹא־יָ֥דְעוּ אֽוֹר׃

רש"י

"יומם חתמו למו" - אותם שהיו חלשים מהם מעשות לסטיות ביום היו חותרים בבתים בלילה וביום היו חתומים ומסוגרים בבתיהם "לא ידעו אור" - לא היו מכירין את האור ולא היה עת מהלכם

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"חתר" - חפר כמו אם במחתרת ימצא הגנב (שמות כב)

"חתמו" - סגרו כמו כי חתום הוא (ישעיהו כט)

"למו" - להם

מצודת דוד

"חתר" - וכן הוא יצפה על הנשף כי בחשכת הלילה חותר הוא את הבתים לכנוס בהן דרך החתירה לגנוב מה בבית וביומם סגרו א"ע לבל יהיו נראים לבני אדם למען לא יכירום מי ולא ידעו א"כ אור היום כי לא יראו החוצה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"חתר", וגם צריך הוא אל החשך, מצד "שבחשך יוכל לחתור את הבתים" אשר "יומם חתמו למו", שביום יעשה חותם וסימן על הבתים שרוצה לחתור שם בלילה, ובלילה חותר שם במחתרת, ובעבור כל המעשים האלה "לא ידעו אור", כי האור יזיק להם. ומפרש.

ביאור המילות

"חתמו". עשו חותם וסימן. וכן פי' חז"ל שהיו שם מושחים הבית בשמן אפרסמון ומריחים מקומו בלילה:

<< · מ"ג איוב · כד · טז · >>