מ"ג איוב כב ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר כִּי יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַלְאֵ֥ל יִסְכׇּן־גָּ֑בֶר
כִּֽי־יִסְכֹּ֖ן עָלֵ֣ימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃

רש"י

"הלאל יסכן גבר" - הלצורך ולהנאת היוצר יועיל גבר ויהנה כאשר ילמד דעת אל הבריות וחכמה יסכן הראשון לשון הנייה כמו ותהי לו סוכנת (מלכים א א) והשני לשון למוד כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כב) וגם הראשון יתכן להיות נפתר לשון למוד הלטובת היוצר ולצרכו ילמד גבר כאשר ילמד השכל

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"הלאל" - וכי לאל יועיל ויהנה הגבר בצדקו אלא המשכיל יועיל ויהנה אל עצמו ובהיות כן מה לו להשיב לך בכדי שתעמוד בצדקתך הלא מה לו בזה

מצודת ציון

"יסכן" - ענין תועלת והנאה כמו הוכח בדבר לא יסכון (לעיל טו)

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הלאל", אומר לו שלא היה אפשר שה' ישלם להצדיק את שכרו ולהרשע את ענשו תיכף בעוה"ז, שא"כ לא היו עובדים את ה' לשמו רק ע"מ לקבל גמול, וכן היו נמנעים מלעשות רע רק מיראת העונש, ועבודה זו מאהבת גמול או מיראת עונש אינה רצויה בעיני ה', וז"ש "הלאל יסכן גבר", וכי יקבל ה' הנאה מעבודת האדם, "אם יסכן עלימו משכיל", אם ישכילהו ה' ויבינהו תועלת העבודה, ע"י שהיה רואה שמקבל תיכף שכר ועונש, בזה לא היה ה' מקבל נחת מן העבודה, ומפרש.

ביאור המילות

"יסכון". מענין תועלת והנאה, כמו ותהי לו סוכנת לדעת חז"ל, ויל"פ יסכן השני מענין הרגל, כמו ההסכן הסכנתי, וכל דרכי הסכנתה, אם יסכון וירגיל אותם שישכילו:

<< · מ"ג איוב · כב · ב · >>