מ"ג איוב כא לב


<< · מ"ג איוב · כא · לב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֭הוּא לִקְבָר֣וֹת יוּבָ֑ל
  וְֽעַל־גָּדִ֥ישׁ יִשְׁקֽוֹד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והוא לקברות יובל" - סופו יובל לקבר

"ועל גדיש ישקוד" - כשהוא נקבר בשדות אצל הגדישים

"(ועל גדיש ישקוד" - ידונו אותו על שלא קיים המצות השייכים בשדה לקט שכחה ופאה ושאר מצות הנוהגים בעומר ובגדיש ולכן שקדו וימהרו עליו הפורענות הג"ה מר"ע)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והוא לקברות יובל" - כשיבוא יומו יזכה לקבורה כדרך כל הארץ

"ועל גדיש ישקוד" - ימהר לשכוב על תל הקבר העשוי כגדיש כי לא יתמהמהו בקבורתו למען לא יתבזה אחר המיתה (וקראו גדיש ע"ש סופו כי אחר הקבורה נעשה תל וכן (ישעיהו מז) וטחני קמח) 

מצודת ציון

"גדיש" - הוא כרי מאלומות התבואה

"ישקוד" - ימהר כמו כי שוקד אני (ירמיהו א)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוא לקברות יובל", ושם אין עד ומגיד, ונגד מי ישלם לו, אומר שהלא "על גדיש ישקוד", שנטמן תחת הגדיש מקום שאין יד השופט משגת אותו, והוא שוקד שם בתמידות ואינו יוצא משם, וא"א שימצא אותו השופט במק"א לשופטו, וא"ת שהקבר עצמו הוא מקום המשפט, שהלא.

"מתקו לו רגבי נחל", ואין לו צער מהם, והוא לא אחד שנקבר שם "כי אחריו כל אדם ימשוך", שזה סוף כל האדם הבאים אחריו, וגם "לפניו" כבר נמשכו לקבורה אנשים "אין מספר", וא"כ.

ביאור המילות

"ועל גדיש", עי' למעלה ((ה' כ"ו):
 

<< · מ"ג איוב · כא · לב · >>