מ"ג איוב י טו


<< · מ"ג איוב · י · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי וְצָדַקְתִּי לֹא אֶשָּׂא רֹאשִׁי שְׂבַע קָלוֹן וּרְאֵה עָנְיִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־רָשַׁ֡עְתִּי אַלְלַ֬י לִ֗י
  וְ֭צָדַקְתִּי לֹא־אֶשָּׂ֣א רֹאשִׁ֑י
    שְׂבַ֥ע קָ֝ל֗וֹן וּרְאֵ֥ה עׇנְיִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שבע קלון" - אני "וראה עניי" - אין זה ציווי אלא שם דבר ראה עניי בדנ"ץ בלע"ז שכל שעה אני רואהו כמו שאתה אומר ושבע ימים (לקמן בסוף) כמו ושבע ימים (בקמץ תחת שי"ן) כן תאמר וראה כמו ורואה עניי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אללי" - מלשון יללה ובאה האל"ף במקום היו"ד כמו ישי ואישי (דברי הימים א ב

מצודת דוד

"אם רשעתי" - לזאת אשפוט שאין הבדל בין הרשע ובין הצדיק ובין אם רשעתי אללי לי בין אם צדקתי לא ארום ראשי בין כך ובין כך אני שבע מקלון חרפת רעי ומראות עניי ושפלותי כ"א היה הבדל בין צדיק לרשע אף אם לו רשעתי מ"מ הלא כבר קבלתי די הגמול והריני מנוקה מעון ומה זה לא ילכו היסורין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם", טוען עוד איך יתכן זאת אשר "אם רשעתי אללי לי", שיתלה החטא בי כאילו אני עשיתיו בבחירתי, ובהפך "אם צדקתי לא אשא ראשי", כי אני מוכרח במעשה הצדק ע"י ידיעת ה' הקדומה ואינו מתיחס אלי שאקבל עליו שכר, אם כן אני מוכן רק "לשבוע קלון ולראות עניי", כי כל חיי הוא רק לקבל עוני וקלון:

ביאור המילות

"שבע". מקור, לשבוע קלון, וכן וראה כמו וראות:
 

<< · מ"ג איוב · י · טו · >>