מ"ג איוב יז ב


<< · מ"ג איוב · יז · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי וּבְהַמְּרוֹתָם תָּלַן עֵינִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י
  וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם לא" - אם לא זאת באתני שבני אדם התולים נועדו עמי בתנחומי להתל בי

"ובהמרותם" - כמו וימרו בי (יחזקאל כ) ממרים הייתם (דברים ט) ל' בהקנטתכם

"תלן עיני" - עיני ולבי ומחשבתי לנוח בהן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אם לא התולים" - הנה מגודל הכאב אני קרוב למיתה אף אם לא היו עמדי רעי המהתלים בי ואף אם לא התמידה עיני לראות במה שהם ממרים ומקניטים אותי והוא כפל ענין במ"ש ור"ל הנה בלא הם אני קרוב למיתה והמה מוסיפים לי עוד צער ויגון 

מצודת ציון

"התולים" - ענין לעג כמו התלת בי (שופטים טז)

"ובהמרותם" - מלשון מרי והקנטה

"תלן" - ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם לא", ר"ל הימים הנזעכים הם קברים לי, כי לא נשאר ממציאות האדם בהם שום רושם רק נשאר מהם "התולים עמדי" שהתולי הזמן ורעתו בזמן העבר נשאר עמדו בזכרונו לא זולת זה, ורק זאת נשאר מן העבר מה שעוד "בהמרותם תלן עיני", הרעה שנעשה לי בזמן העבר עדן קיימת במציאות והיא לנגד עיני, אבל דבר אחר לא נשאר ממנו, כי העבר חלף הלך לו ולא ישוב עוד, וא"כ על מה שאתה אומר "שרוחי חבלה" ושחיי הרוח הוא קיים ונצחי ובלתי חולף עם הזמן, והמשכון הזה ישוב לבית בעליו אחר מות הגוף, (כענין עד בא השמש תשיבנו לו) ואז אקבל שכרי בעולם הנצחי, אני משיב לך.

ביאור המילות

"התולים". הלצנות של הימים ובגדם והמרותם.

"ותלן". כמו תלין, מענין התמדה כמו בצוראו ילין עז (לקמן מ"א):
 

<< · מ"ג איוב · יז · ב · >>