מ"ג איוב יב כ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵסִ֣יר שָׂ֭פָה לְנֶאֱמָנִ֑ים
  וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנאמנים" - אף לנאמנים כי פעמים שפתיו נבללים לדבר סרה כגון אברהם והאמין בה' וסוף נכשל במה אדע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מסיר השפה" והדבור שיש "לנאמנים" ומדברים אלה, ובשער לא יפתחו פיהם,

  • ד) הזקנים, שיכבדום העם מצד זקנתם וחכמתם, וישמעו לדבריהם באשר בישישים חכמה, וה' "טעם זקנים יקח", עד שלא ישאר שום מנהיג ועוצר בעד העם, ועי"כ.


ביאור המילות

"לנאמנים". מלשון וינאמו נאום המדברים דברים נמלצים ונמרצים והנו"ן האחרונה נוספת לסי' שם תואר כמו רחמן:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לנאמנים" - להמדברים בעלי המליצה יסיר מאמר שפתותם עד לא יכינו לדבר מה בלבבם ומהזקנים בעלי המדע יקח מיטב תוכן האמרים

מצודת ציון

"לנאמנים" - הוא מלשון וינאמו נאום (ירמיהו כג) שהוא ענין דבור והנו"ן האחרונה נוספת לסימן שם תואר כמו רחמן והצחים בלשונותם היודעים חכמת הדבור יקראו נאמנים

"וטעם" - ענין תוכן הדבור כמו בשנותו את טעמו (תהלים לד א)

<< · מ"ג איוב · יב · כ · >>