מ"ג איוב יב ה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן
נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל׃

רש"י

"לפיד בוז" - אש של גיהנם עומד למי ששאנן בעשתותו לומר שלום יהיה לי "נכון" - מזומן הוא העשתות שאנן להיות במועדי רגל שרגלם מועדת

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"לפיד" - הוא העץ שמנדנדים בו האש ונשרף גם הוא כמו כלפיד יבער (ישעיהו סב)ועל כי לא יצלח למלאכה ובזוי הוא מאד אמר לפיד בוז

"לעשתות" - למחשבות כמו אבדו עשתונותיו (תהלים קמו)

"שאנן" - שוקט ובוטח כמו שאנן מואב (ירמיהו מח)

"למועדי" - ענין החלקה והשמטה לנפול כמו ולא מעדו קרסולי (תהלים יח)

מצודת דוד

"לפיד בוז וגו'" - כי כן הדרך אשר למחשבות איש שאנן ושקט מרוב כל יחשב כלפיד הבזוי את מי אשר הוא נכון שימעדו רגליו לפול ולזה הרבה צופר לשחוק בי

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"לפיד בוז לעשתות (צדיק) שאנן", ר"ל דבר זה שאמרת שיצייר שמי שיודע בעצמו שהוא צדיק גמור מ"מ יהיה רשע באמת והוא לא ידע ויהיה מוכן למועדי רגל ולכריתות ואבדון, הוא בצד א' שחוק אל רעיוני הצדיק תמים שיודע שהוא צדיק. ומצד הב' הוא לפיד בוער של בוז וחרפה, לעשתותיו השאננים, מה שיעלה בדעתו שהוא "נכון למועדי רגל", ושראוים יסורים לבא עליו ושימעדו רגליו ושהוא מוכן לפורעניות על חטאתיו, וכדי בזיון וקצף שלא יהיה הצדיק בטוח בנפשו, והיה הצדיק כרשע נכון ליסורים:

ביאור המילות

"לפיד". עשוי להבעיר, ור"ל לפיד של בוז, הבוז בוער בעשתנותיו של הצדיק השאנן, וגדר השאנן שאין לו מחריד מבחוץ (ישעיה ל"ג). למועדי, מלשון לא תמעד אשוריו:

<< · מ"ג איוב · יב · ה · >>