מ"ג איוב יב ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן
נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לפיד בוז וגו'" - כי כן הדרך אשר למחשבות איש שאנן ושקט מרוב כל יחשב כלפיד הבזוי את מי אשר הוא נכון שימעדו רגליו לפול ולזה הרבה צופר לשחוק בי
מצודת ציון
"לפיד" - הוא העץ שמנדנדים בו האש ונשרף גם הוא כמו כלפיד יבער (ישעיהו סב)ועל כי לא יצלח למלאכה ובזוי הוא מאד אמר לפיד בוז
"לעשתות" - למחשבות כמו אבדו עשתונותיו (תהלים קמו)
"שאנן" - שוקט ובוטח כמו שאנן מואב (ירמיהו מח)
"למועדי" - ענין החלקה והשמטה לנפול כמו ולא מעדו קרסולי (תהלים יח)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לפיד". עשוי להבעיר, ור"ל לפיד של בוז, הבוז בוער בעשתנותיו של הצדיק השאנן, וגדר השאנן שאין לו מחריד מבחוץ (ישעיה ל"ג). למועדי, מלשון לא תמעד אשוריו: