מ"ג איוב טז כב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ וְאֹרַח לֹא אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶאֱתָ֑יוּ
  וְאֹ֖רַח לֹא־אָשׁ֣וּב אֶהֱלֹֽךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי שנות וגו'" - הקצובים מספר לימי חיי "יאתיו" - יגיעו ואז ארח לא אשוב אהלך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יאתיו" - יבואו כמו אתא בקר (ישעיהו כא

מצודת דוד

"כי שנות" - כאומר הנה יש עמדי מה להתווכח כי הלא שנות מספר הקצוב לפי זמן העמדת הלחות הלא יבואו לי כי קרבו השלמתם בעבור רוב המכאוב אשר מהרו להתייבש את הלחות והמיתה קרובה לבוא ואלך א"כ באורח אשר לא אשוב עוד ומתי א"כ אקבל גמול יושר דרכי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", לעומת מ"ש אליפז המעט ממך תנחומות אל כי תשוב אל אל רוחך, שהגם שנתייסר ביסורים בעוה"ז הלא ראוי שיתנחם ע"י השארת הנפש אחרי המות, שהרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה ושם יקבל שכרו בנעימות נצח, טוען ע"ז, הלא "שנות מספר יאתיו", השנים הקצובים לי לחיות בעוה"ז שהם שנים שיש להם מספר (כי חיי העוה"ז קצובים במספר), הלא יאתיו בהכרח, ואז "ארח לא אשוב אהלך", אלך מן העוה"ז ולא אשוב עוד אל חיים האלה, וראוי שישלמו לי גמול מעשי בעוה"ז בעודי בחיים, ואתה תאמר כי.