מלבי"ם על איוב טז
<< · מלבי"ם על איוב · טז · >>
== פתיחה למענה התשיעית מענה איוב ==
על התשובה שהשיב אליפז על הצלחת הרשע לא התווכח עתה, וכן על שיטת בלדד בזה, כי חיכה להם עד שענו על זה שלושה המתווכחים, וענה להם תשובה כוללת סותרת דברי כולם בסימן כא.
וכן על מה שחזר אליפז שנית את דבריו שדיבר במענה הראשון בסיבת ייסורי הצדיקים, שייחס זה למחזה נבואית, לא השיב לו עתה, כי כבר ענהו בראשונה, רק התמרמר נגדו על ששב לדבר שנית דברים שכבר התווכחו עליהם, ושלא חידש בהם דבר, כאילו אינו רוצה רק להלאותו ברוב דברים, שאין זה מדרך החכמים (טז ב-ה).
גם על מה שאמר אודות חפשיות הבחירה לא ענהו מטעם זה, בל ישנה בחינם דברים שכבר נאמרו.
רק עתה יצא להשיב לו על שני דברים:
- א] מה שעתה יצא אליפז להרשיעו כרשע גמור, ולהחליט עליו משפט הרשע ועונשו, שכל מה שדיבר מפחד הרשע וממפלתו הורה באצבעו על איוב שבו נתקיים כל זה, ועל זה הרבה לצעוק ולהתלונן (סימן טז ז-כא).
- זאת שנית על מה שרצה לחזק שיטתו הקודמת בשיאמר שעיקר הגמול הוא השארת הנפש אחר המוות, כמו שאמר (איוב טו יא): "המעט ממך תנחומות אל כי תשיב אל אל רוחך", על זה הרבה להתווכח, שבאשר מהות הנפש היא עניין נעלם, ורוב בני אדם אין משיגים התעלומה הזאת, ולא יראו רק את המוחש, שהצדיק מיוסר בייסורים בחיים המורגשים, ועל חיים אחרים נפשיים אין מי שיהיה ערב להם על זה שהנפש תחיה אחר המוות, כי דברים האלה צפונים מעין המוחש, וגם השכל לא יתבונן בם בינה, כמו שאמר "כי ליבם צפנת משכל" (יז ד), וכל בני אדם פונים רק אל חיים הנראים ומורגשים, וכשרואים שהצדיק מיוסר בייסורים, יש יחליטו עליו משפט מעוקל ויוכיחו מזה שהוא רשע, כמו שהיה באיוב, ויש שיחזיקו שהוא צדיק ויתלוננו על ההשגחה. ואם כן, סדר זה מייסורי הצדיקים ושלוות הרשעים מביא את האדם לידי הכחשה ותלונה ושוממות הדעת, והוא צלמוות בהנהגה ולא סדרים, והיה ראוי שיתנו לצדיק צדקתו ולרשע רשעתו בעולם הזה, למען יראו וישכילו ויקחו מוסר, ועוולתה תקפוץ פיה.
פסוק ב
"שמעתי כאלה רבות", נגד מה שאליפז שנית שנה את הדברים שאמר כבר במענה הקודם, שמ"ש מה אנוש כי יזכה וכו' הם הם הדברים שאמר בסימן ד' האנוש מאלוה יצדק וכו', וכן במה שהשיב על חפשית הבחירה לא חדש דבר, משיב לו, למה ישנה דברים שכבר אמר, הלא כבר שמעתי כאלה רבות, ומה הוספת בדבריך עתה, "מנחמי עמל כולכם", אתם דומים כמי שאינו יכול לנחם בדברים המתישבים על הלב, וירבה דברים עד שיעמול המתנחם מלהשיב ומוכרח לשתוק, ובזה חושבים שנחמו אותו:
פסוק ג
ביאור המילות
"ימריצך". הוא פירוש ובאור הדבר לבררו היטב מה ברר דבריך, כמו מה נמרצו אמרי יושר:פסוק ד
פסוק ה
ביאור המילות
"וניד". נידתי השפה, כמו נוד צפור:פסוק ו
ביאור המילות
"אדברה, אחדלה". ברוב דברי הספר בא מדבר בעדו העתיד בה"א נוספת בסוף, שמורה על הרצון, אם ארצה לדבר, אם ארצה לחדל וכן ואסלדה אדברה אשיחה אבחרה אשכחה אעזבה ואבליגה, וכן בכל הספר:פסוק ז
ביאור המילות
"הלאני". מוסב על הכאב, וגדר לאה פסיקת הכח.
"עדתי". כן קורא בניו שהיו עשרה, נגד מ"ש עדת חנף גלמוד שכיון על בניו:פסוק ח
ביאור המילות
"ותקמטני". ענין כריתה, כמו אשר קומטו ולא עת (לקמן כ"ב). ויקם בי, כמו כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה. ועז"א "בפני יענה, וכחשי", ר"ל שעונה ומעיד להכחישו:פסוק ט
פסוק י
ביאור המילות
"יתמלאון". כמו מלוא רועים, קיבוץ כללי שלא יחסר אחד מהם:פסוק יא
"השופט שנסגרתי בידו הוא עויל", נער עושה עול, והמליצים בעדי הם רשעים ועל ידם רוצים להעלות רטיה למכאובי:
ביאור המילות
"ירטני". מענין רטיה שמניחים על המכה:פסוק יב
ביאור המילות
"ויפרפרני". כמו פור התפוררה ארץ (ישעיה כ"ד), שפרר את גופי לפירורים קטנים, ואחר כך "ויפצפצני" מענין נפוץ, שעקרו פוץ שהפיץ הפרורים לכל רוח, וכפל אותיות הפעל מורה על רבוי הפעולה:פסוק יג
ביאור המילות
"רביו". מענין רובה קשת:פסוק יד
פסוק טו
ביאור המילות
"גלדי". הוא העור הנגרד מלמעלה, דברי חז"ל גרדו והעמידו על גלדו, "קרני". מליצה על הראש, כמו תרוממנה קרנות צדיק, קרנו תרום בכבוד, ששם מקום הקרן בחיות, ומצייר האבילות בלבישת שק ונתינת עפר על הראש:פסוק טז
ביאור המילות
"חמרמרו", י"מ מענין אדמימות, כמו יין חמר, וי"מ מענין כויה, כמו מעי חמרמרו, וי"מ מענין חומר מים רבים, ששטפו מי הדמעות על פנים:פסוק יז
ביאור המילות
"זכה". משתתף עם זכות, שתפלתי תזכה בדין:פסוק יח
פסוק יט
ביאור המילות
"בשמים עדי, וסהדי במרומים". מרומים גבוהים משמים וי"ל עד, במה שנוגע בין אדם לחברו, ושהד במה שנוגע בין אדם למקום, כמו גלעד ויגר שהדותא, לפי מה שפרשתי שם:פסוק כ
ביאור המילות
"רעי". הם הרעיונים, כמו בנת לרעי מרחוק:פסוק כא
ביאור המילות
"ויוכח", ברור הדברים, כמו מה יוכיח הוכח מכם (למעלה ו'), "ובן אדם", הוי"ו וי"ו ההשואה, כמו מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק:פסוק כב
<< · מלבי"ם על איוב · טז · >>