מ"ג איוב טז ו


<< · מ"ג איוב · טז · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם אֲדַבְּרָה לֹא יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי וְאַחְדְּלָה מַה מִנִּי יַהֲלֹךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִֽם־אֲ֭דַבְּרָה לֹא־יֵחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י
  וְ֝אַחְדְּלָ֗ה מַה־מִּנִּ֥י יַהֲלֹֽךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם אדברה" - וגו'

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מני" - ממני 

מצודת דוד

"אם אדברה" - כאומר ואם בזה תחשבו להחדיל אמרי במה שתאמרו שאני מיפר היראה אשר היא עוד סבה לבל ילכו היסורים הנה לא כן הוא כי כמו אם אדברה לא יחשך כאבי כן לא יחשך אם אחדל מלדבר כי מה מן העון אשר ילך לו על ידי מירוק היסורים עד שאשוב להיות נקי לשילכו היסורים וכאומר הלא אין בידי עון ומתחלה בחנם באו ומדוע א"כ ילכו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם אדברה", הנה אני רואה שלא ארויח בדברי ולא אפסיד בשתיקתי, כי אם אדברה לא ארויח מאומה, כי בזה לא יחשך כאבי, "ואם אחדל" מלדבר לא אפסיד, כי "מה מני יהלך" מה אפסיד ע"י איזה ריוח וא"כ היה טוב יותר לשתוק מלדבר:

ביאור המילות

"אדברה, אחדלה". ברוב דברי הספר בא מדבר בעדו העתיד בה"א נוספת בסוף, שמורה על הרצון, אם ארצה לדבר, אם ארצה לחדל וכן ואסלדה אדברה אשיחה אבחרה אשכחה אעזבה ואבליגה, וכן בכל הספר:
 

<< · מ"ג איוב · טז · ו · >>