מ"ג איוב טו יט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָהֶ֣ם לְ֭בַדָּם נִתְּנָ֣ה הָאָ֑רֶץ
וְלֹא־עָ֖בַר זָ֣ר בְּתוֹכָֽם׃

רש"י

"להם לבדם נתנה הארץ" - בשכר זה זכה יהודה למלכות נצח ונטלו שניהם מן הנחלה חלקם ולא גורשו מן נחלתם בעוונם מאחר שהודו "ולא עבר זר בתוכם" - כשבא משה לברכם שנאמר (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה ד"א ולא עבר זר בתוכם בנחלה של עתיד לבא החלוקה בספר (יחזקאל מח)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"להם לבדם" - החכמים ההם משלו ברוב חכמתם על כל העולם כאלו להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר בתוכם לנחול עמהם איש זר אשר איננו מהם וכאומר הואיל וקבלו הדבר מאבותם ואין דרך האב להשריש דבר כזב בלב הבן והמקבלים היו חכמים גדולים משכילים לבחון האמת הוא או כזב ואף עיני כן ראו בחוש א"כ בודאי אמת נכון הדבר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"להם לבדם נתנה הארץ", וכולם מרגישים שהארץ נתנה להם בידם לעשות בה כחפצם, וכפי כח האובה והרוצה, שכפי שיאבו וירצו יעשו בארץ בבחירתם, "ולא עבר זר בתוכם" ולא נמצא כח זר חוץ מהם שיכריח אותם על מעשיהם, כי רצונם הוא השליט בהם לעשות כל דבר כפי בחירתם באין שום כח זר בתוכם להכריח אותם ולשנות בחירתם, וזאת הגידו כל חכמי לב, ואיך נכחיש המורגש לכל אדם שהוא חפשי במעשיו:

ביאור המילות

"הארץ". בא לפעמים מגביל נגד הרוחני ועל פעולת הגופים הארציים, ועמך לא חפצתי בארץ, הלמענך תעזב ארץ, לפי פירושי:

<< · מ"ג איוב · טו · יט · >>