מ"ג איוב טו ג


<< · מ"ג איוב · טו · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹכֵחַ בְּדָבָר לֹא יִסְכּוֹן וּמִלִּים לֹא יוֹעִיל בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הוֹכֵ֣חַ בְּ֭דָבָר לֹ֣א יִסְכּ֑וֹן
  וּ֝מִלִּ֗ים לֹא־יוֹעִ֥יל בָּֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוכח בדבר לא יסכון" - להתווכח בדבר שלא תהא לו מהן הנאה כמו ותהי לו סוכנת (מלכים א א) וכמו יסכן בם (קוהלת י) יהנה בם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יסכון" - ענין הנאה וכן לא יסכן גבר (לקמן לד)

"ומלים" - ואמרים 

מצודת דוד

"הוכח" - לתוספת ביאור יפרש אמריו לומר וכי ראוי להתווכח בדבר שאין בו הנאה ותאמר מלים אשר אין בהם תועלת כי מה לנו בזה הויכוח אם תחכם מאתנו או אנו ממך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוכח", ונגד השני אומר, וכי ראוי שהחכם "יתוכח בדבר לא יסכון", שלא יצא תועלת מן הוכוח. ולא לבד שצריך שיצא תועלת מן הוכוח עצמו, כי גם המלות שבם ידבר והמליצות שבם ילביש את הוכוח צריך שיהיו לתועלת, ולא שידבר אף "מלים אשר לא יועיל בם":

ביאור המילות

"בדבר לא יסכון", ומלים לא יועיל בם. הדבר הוא הענין עצמו, והמלים הם המלות והמליצות הפרטים שבם ידבר את הענין, ויש הבדל בין סוכן ובין מועיל, שהסכינה הוא ההנאה מן הדבר והוא קרוב אל הערב ומשתתף עם ותהי לו סוכנת, וחז"ל דרשו על לך בא אל הסוכן ועל ההסכן הסכנתי, על הנאת שכיבה וחימום, והמועיל הוא אף שאינו ערב בשעתו. ומוסיף בכ"א, שתהיה ערבות מן הענין עצמו וגם תועלת מן המלים, וכ"ש שצריך שימצא במלים ערבות ובהענין תועלת, שזה דבר פשוט בכל מאמר שיש בו חכמה:
 

<< · מ"ג איוב · טו · ג · >>