מ"ג איוב ו כה


<< · מ"ג איוב · ו · כה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַה נִּמְרְצוּ אִמְרֵי יֹשֶׁר וּמַה יּוֹכִיחַ הוֹכֵחַ מִכֶּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־נִּמְרְצ֥וּ אִמְרֵי־יֹ֑שֶׁר
  וּמַה־יּוֹכִ֖יחַ הוֹכֵ֣חַ מִכֶּֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה נמרצו" - כמו קללה נמרצת (מלכים א ב) לשון דבר דבור על אופניו (משלי כה) וכן נמלצו לחכי (תהלים קיט) כולן ל' מליצה הם ולמ"ד מתחלפת ברי"ש אם אמרי יושר הייתם אומרים היו מקובלים אבל עתה מה יוכיח הוכח מכם כל תוכחה שבאיוב בירור הדברים הם ומעמידים על האמת

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נמרצו" - נתחזקו כמו "וחבל נמרץ" (מיכה ב י)

"ומה" - הוי"ו במקום אבל

"יוכיח" - ענין ברור דברים כמו "והוכיח בדברים" (מלכים ב יט ד

מצודת דוד

"מה נמרצו" - מה מאד חזקו אמרי יושר אבל מה יועיל הויכוח אשר מכם אם לא נאמרה ביושר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה נמרצו", הנה התאמתות הדבר יהיה אם אמתתו מבוררת מצד עצם המושג בעצמו, לא אם רוצה לברר הדבר מפני שכך נראה לו וכך נדמה בעינו, שלא מפני שהוא מדמה כך יתברר שכן הוא האמת, וז"ש "מה נמרצו" ונתפרשו "אמרי היושר", היינו אם היושר עצמו ידבר אמריו ר"ל אם המוכיח מברר ואומר הדבר מן היושר כי ישים היושר לקו והאמת למשקולת וממנו יקח ראיות שאז הראיה מפורשת ומבוארת, "אבל מה יוכיח" ויברר, "ההוכח" והבירור, הבא "מכם" מצד עצם המשיג, שאתם תוכיחו שכן הוא מפני שכן נדמה לכם, וממה שנדמה לכם תעשו הוכח ובירור ותביאו ראיה, וזה לא יוכיח ויברר כלל, כי מי יאמר שהאמת עם דמיונכם:

ביאור המילות

"נמרצו". נתפרשו ונתבארו היטב, אמרי יושר, מציין היושר כעצם מופשט, כמו תום ויושר יצרוני.

"יוכיח", בא לפעמים על בירור הדברים, כמו אותה הוכחת לעבדך ליצחק:
 

<< · מ"ג איוב · ו · כה · >>