מ"ג איוב ו יד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַמָּ֣ס מֵרֵעֵ֣הוּ חָ֑סֶד
וְיִרְאַ֖ת שַׁדַּ֣י יַעֲזֽוֹב׃

רש"י

"למס מרעהו חסד" - למי שמונע חסד מחבירו והלמ"ד משמשת כמו לרב לצו לשב מס גם הוא לשון פועל כמו בא שב גד גם אלה לשון עושה "למס" - החסד מכלה אותו כמו וחם השמש ונמס (שמות טז)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"למס" - מלשון המסה והמגה

"חסד" - ענינו חרפה כמו חסד הוא (ויקרא כ)

מצודת דוד

"למס" - היתכן אשר להאיש שנמס בשרו מגודל המכאוב יהיה לו עוד חרפה מרעהו ויעזוב יראת שדי כי הלא אין פחד אלהים לנגד עיניו לומר הלא די לו בהמכאוב ולמה עוד אקניטו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"למס", הממסס את "מרעהו בחסד" וחרפה, "ועוזב" בזה "יראת שדי", שהוא אליפז שחרפו בדברים לאמר לו הלא יראתך כסלתך כדי לחזק בזה אמונת ההשגחה ויראת ה', שעי"כ ייראו מענשו והשגחתו, ואיך אל המס את מרעהו באה התושיה והנבואה ולא אלי שאני הבעל דבר, ולכן איני מאמין בנבואתך זאת:

ביאור המילות

"נדחה ממני למס". הלמ"ד למ"ד שאליו אל המס, ר"ל הממסס, והוא פעל יוצא ומ"ם מרעהו, שורש, כמו ויקח שלשה מרעים דשמשון, וחסד מענין חרפה, כמו פן יחסדך שומע (משלי כ"ה):

"ויראת שדי יעזב", יל"פ ג"כ מענין ויעזבו את ירושלים עד החומה (נחמיה ג'), ור"ל שבזה ירצה לחזק את יראת שדי הנופלת לחזקה ולאמצה:

<< · מ"ג איוב · ו · יד · >>