מ"ג איוב ו יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַאִ֬ם אֵ֣ין עֶזְרָתִ֣י בִ֑י
וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה נִדְּחָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃

רש"י

"האם אין עזרתי בי" - לשון תימא הגם זאת תבא עלי שאין עזרתי בי אותם ריעים שהיו לי לעזרני אינם בעזרתי "ותושיה נדחה" - עצה של יועצים נדחה ממני שקמה עלי להקניט ונדחית

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"האם" - וכי גם זאת יבוא לי שלא יהיה בי עזר מה הראוי עתה לי והיא תנחומות אוהבים

"ותושיה" - וכי יהיה נדחה ממני כל מה אשר יש עם מחשבותי כי תשחק על אמרי ותלעג למו

מצודת ציון

"ותושיה" - מלשון יש

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"האם", עתה משיב על מה שאמר אליפז שהגיעהו בנבואה התשובה על סבת יסורי איוב שהם רק יסורים לפי שעה למרק חטאו ועוד ישוב לחיות ולראות בטוב (שע"ז רמז במ"ש כי לא כחדתי אמרי קדוש), משיב שאם כדברך שהופיע רוח ה' לנחם אותי ולהודיעני כי ישאיר לי אחרית ותקוה, למה בא הדבור אליך ולא אלי, "וכי אין עזרתי בי" בעצמי, וכי איני ראוי לכך שיבוא אלי עזרתי מקדש שהיא הנבואה להשקיטני מרגזי בלי אמצעי, ולמה "תושיה נדחה ממני למס מרעהו חסד", למה נדחה ועברה התושיה שהיא ההופעה הנבואיית ממני, והלכה אל המס מרעהו חסד שהוא אליפז:

ביאור המילות

"תושיה". כן קורא הנבואה הזאת שנבא אליפז, שהתושיה היא אחרי העצה ובא גם על דברי החכמה האמתיית, כמו יצפן לישרים תושיה, לי עצה ותושיה:

<< · מ"ג איוב · ו · יג · >>