מ"ג איוב ו ה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲיִנְהַק פֶּרֶא עֲלֵי דֶשֶׁא אִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲיִֽנְהַק־פֶּ֥רֶא עֲלֵי־דֶ֑שֶׁא
אִ֥ם יִגְעֶה־שּׁ֝֗וֹר עַל־בְּלִילֽוֹ׃

רש"י

"הינהק פרא וגו'" - כלומר וכי לחנם אני צועק והלא בהמה שוטה אינה נוהקת בזמן שיש לה דשא וכן שור לא יגעה אא"כ אין לו בליל תבואה בפרא נוהג ל' נהק ובשור ל' געיים

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"הינהק" - כן נקרא קול צעקת הפרא והוא מלשון ונאק נאקות (יחזקאל ל)בחלוף ה"א באל"ף וכן בין שיחים ינהקו (לקמן ל)

"יגעה" - כן יקרא קול צעקת השור כמו הלוך וגעו (שמואל א ו)

"בלילו" - מלשון בלבול וערבוב

מצודת דוד

"הינהק" - וכי יצעק הפרא כאשר יעמוד על הדשא ולא יחסר מאכלו וכי יצעק השור כשעומד על התבואה הבלולה במוץ וכאומר הלא בהמה שוטה לא תצעק בחנם ומכ"ש איש כמוני

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ה-ו) "הינהק", והדלתות מגבילות, "הינהק פרא עלי דשא היאכל תפל מבלי מלח, אם יגעה שור על בלילו אם יש טעם בריר חלמות", ר"ל הפרא אשר מאכלו מאכל גרוע, שאינו אוכל רק דשא, היקוץ במאכלו וינהק לאמר, איך אוכל את הדשא שאין בו מלח, ואיך אוכל תפל מבלי מלח, או השור שבוללים לו מינים גרועים למאכלו, ובוללים לו את החלמות, שהוא מין ירק לח שאין בו טעם, הכי יגעה לאמר, איך אוכל את החלמות היש שום טעם בריר שלו וליחו, והנה הבע"ח אשר מאכלו גרוע מאד בכ"ז לא יקוץ בו, ולא כן אנכי שאף שמאכלי מוטעם ומשובח בכ"ז אני קץ בו כ"כ, עד כי.

ביאור המילות

"בלילו". כמו בליל חמיץ יאכלו, שבוללים מאכל השור ממיני ירק ותבואה ומספוא:

<< · מ"ג איוב · ו · ה · >>