מ"ג איוב ה יט


<< · מ"ג איוב · ה · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע לֹא יִגַּע בְּךָ רָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ
  וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹֽא־יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשש צרות" - כשיבאו לעולם יצילך על ידי יסורין שנתייסרת בהם וגם בשביעית כשתבא לא יגע בך ועכשיו הוא מונה אותן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בשש צרות" - הנה דע לך אשר בעבור היסורין הבאים עליך נתמרק העון ועוד לא יוסיפו הצרות לגעת בך כי יצילך ה' בעת יבוא בעולם אחת מששת הצרות האמורות למטה

"ובשבע" - ובדבר השביעית אשר לא תחשב לצרה כמוהם מ"מ לא יגע בך הרע שבו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשש", אחר שבאר טעם יסורי הצדיק שבאים למרק חטא העבר או לתקן דרכו, שזה עצמו מה שהזכיר שבא לו בנבואה שא"א שימצא צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא, כמ"ש האנוש מאלוה יצדק, הוסיף מדעתו שלפעמים תבא רעה על האדם והיא באמת לטובתו להצילו עי"ז מרעה יותר גדולה אשר לא היה ניצל ממנה כלל, ולפעמים יבא עליך שש צרות, ר"ל צרות הרבה, "ובשש צרות" אלה "יצילך" מן הצרה השביעית המסוכנת מאד. עד שעל ידי זה "בשבע לא יגע בך רע", לא יגע בך הרעה השביעית, כמו שמבאר במשלים:

 

<< · מ"ג איוב · ה · יט · >>