מ"ג איוב ה יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ וּמוּסַר שַׁדַּי אַל תִּמְאָס.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּוּ אֱל֑וֹהַּ
וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הנה" - הואיל והכל בא בהשגחה הנה אשרי להאדם אשר יוכיחנו אלוה במשפט יסורין כי בזה ימורק העון להטיב אחריתו וגם אתה אל תמאס מוסר שדימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יוכיחנו אלוה, ומוסר שדי". מבואר אצלי שיש הבדל בין מוסר לתוכחה, שהתוכחה היא בדברים, ובא לרוב בין אנשים שוים והמיסר אוסר את הנפש ע"י הכרח של יסורים או פחד עונש, או בא מן הגדול אל הקטן, ואצל ה' יבא גם תוכחה עם יסורים, ויש הבדל שהתוכחה היא בנחת ובא לרוב להשיבו מדרך הרע בעתיד, והמוסר הוא בעונש קשה ובא לרוב על חטא העבר, וציינתי מקומותם (ירמיה ב' י"ט), ומבואר בכל הספר ששם שדי מציין היכולת המוחלט לשדד המערכה וליסר ביסורין קשים ונגד הטבע וכדומה, ושם אלוה מציין רוממות האל לבד, וע"ז ציין המוסר בשם שדי, הגם שבא המוסר בחוזק וכשוד משדי יבא, "אל תמאס":