מ"ג איוב · ה · א · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ
  וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קרא נא" - ע"כ דבר הנבואה מכאן ואילך חוזר לתוכחתו צעק הרבה מי יענך

"ואל מי מקדושים" - הגוזרים זאת עליך

"תפנה" - להלחם אתו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קרא נא" - כהתימו לספר דברי המלאך אמר לאיוב פן תאמר איזה דרך הלך הרוח לדבר בך ומדוע לא דבר בי לזה אמר דע לך כי נבאשת בעיני ה' על כי בעטת ביסורים ובחון הדבר וקרא עתה אל השמים ותראה האם יש מי אשר יענה לך ואל מי ממלאכי מרום תפנה להמליץ טוב בעבורך הלא נבאשת בעיני כולם ולזה לא ידברו בך מעתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קרא", אחר שהודיע התשובה שהשיג ע"ז בנבואה, אמר אליו בל יתפלא מדוע באתהו התשובה ע"י אליפז ולא בא הקדוש שהוא המלאך המגיע את הנבואה והמענה על יסורי איוב אליו בעצמו, אמר אליו. אתה "קרא נא" והתפלל שיגיע התשובה אליך "היש עונך? ואל מי מקדושים" ר"ל מן המלאכים הקדושים "תפנה" שידבר עמך ויודיעך מעשה בחזון או בחלום:

ביאור המילות

"קרא היש עונך". העניה שבא אחרי קריאה, היא מה שעונים למתפלל וקורא לישועה, כמו בקראי ענני אלהי צדקי, המלך יעננו ביום קראנו.

"וקדושים" הם צבא מעלה, ואשמע אחד קדוש מדבר (דניאל ח') אל נערץ בסוד קדושים:
 

מ"ג איוב · ה · א · >>