לבוש יורה דעה קפב

קיצור דרך: LEV:YD182

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכותלבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעהסימן קפב | >>

סימן קפב בטור יורה דעה ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

דברים האסורים משום "לא ילבש גבר שמלת אשה"
ובו ששה סעיפים:
אבגדהו

סעיף א

עריכה
 
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה, דפוס פראג שס"ט, סימן קפ"ב.

כתיב: "לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה, כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה". פשוטו של מקרא זה אינו רוצה לומר שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש, ושאין כוונתו אלא ללבישה בעלמא, דמה תועבה יש בדבר זה? אלא רצה לומר שלא ילבש איש שמלת אשה באופן שלא יכירו אותו, וילך וישב בין הנשים לניאוף. וכן אשה שמלת איש, ותשב בין האנשים לניאוף, שזה וודאי תועבה גדולה. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, דמאן דעביד בכהאי גוונא דלוקה.

אבל אמרו חכמינו ז"ל דלאו דווקא בלבישת גבר שמלת אשה לבדה אסרה התורה, אלא רצה לומר הוא הדין בשאר דברים שלא יתקן האיש עצמו להתנאות בתיקון וקישוט גופו כאשה.

ונראה לי שדקדקו זה מדכתיב גבי אשה "לא יהיה כלי גבר" וגו' – משמע שום הויה, ולאו דווקא בלבישה. והוא הדין "לא ילבש גבר" וגו', דלאו דווקא בלבישה קפיד רחמנא. אלא כל הויות דאשה לא יעשה האיש, מפני שמביא לידי תועבה.

לפיכך אמרו חכמים ז"ל: המעביר שער בית השחי ובית הערוה בתער – הרי זה לוקה. ובמספרים כעין תער – מכין אותו מכת מרדות.

במה דברים אמורים? במקום שאין דרך להעביר אותם שם אלא הנשים, דהוי בכלל שמלת אשה. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים – מותר לכתחילה לעשות כן, ואפילו משום פרישות אין בו. ועיין לעיל סימן קנ"ו.

ושיער דשאר אברים אפילו כעין תער מותר להעביר בכל מקום, שאין בהם משום שמלת אשה. וכן אפילו בית השחי ובית הערוה שלא כעין תער – מותר, דבכהאי גוונא לא הוי תיקון אשה.

סעיף ב

עריכה

ומי שמגלח כל שער שבו מראשו ועד רגלו – מותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה. דכיון דמגלח כל גופו אין זה יפוי וקישוט, דאדרבה ניוול הוא, והכל יודעין שאינו עושה אלא לשם רפואה.

סעיף ג

עריכה

אסור לחכך בידו בשיער בית השחי ובית הערוה כדי להשירו.

אבל מותר לחככו בבגדו להשירו, דהוי שינוי גדול ואינו מתקן כל כך.

סעיף ד

עריכה

ומי שיש לו חטטין בבית השחי ובבית הערוה ומצטער מחמת השיער ששם – מותר להעבירו.

סעיף ה

עריכה

ושמלת האשה ממש שאסרה התורה, היינו מלבושים המיוחדים לאשה, דלא יעדי איש עדי אשה. כגון שילבש בגדי צבעונין וחלי זהב במקום שאין לובשין אותן הכלים, ואין משימין אותו החלי אלא הנשים.

וכן לא יהיה כלי גבר על אשה, פירושו: ולא תעדה אשה עדי האיש. כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע, או תלבש שריון וכיוצא בו ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא, או שתגלח את ראשה כאיש.

ובבגדים שאמרנו שאסורים, אפילו בלבישת אחד מן הבגדים – אסור בין האיש בין האשה, אף על פי שניכרים הם בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה.

סעיף ו

עריכה

איש אסור ללקט לו אפילו שיער אחד לבן מתוך השחורות. שזהו עדי אשה, שעושות כן להראות שהיא בחורה, ועובר משום "לא ילבש גבר שמלת אשה".

וכן אסור לאיש לצבוע שערות לבנות שבו כדי שיהיו שחורות להראות שהוא בחור, שזה גם כן עדי אשה. ואפילו שערה אחת אסור לצבוע.

וכן אסור לאיש להסתכל במראה, לפי שהוא תכשיט לנשים, אם לא לצורך כדפירשתי לעיל סימן קנ"ו.