לבוש אורח חיים תיח
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תיח | >>
סימן תיח בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב • ג • ד • ה
סעיף א עריכה
ראש חודש אסור בתענית, ואסמכוה אקרא, מדאתקש ראש חודש למועדים לשמחה, דכתיב: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם". אבל אינו היקש גמור לאוסרו בתענית מן התורה, כיון שלא אסרה בו התורה מלאכה אינו כיום טוב ממש.
סעיף ב עריכה
הילכך אין גוזרין תענית בתחילה על הציבור בראשי חדשים, וכן בחנוכה וכן בפורים. ואם התחילו, שגזרו להתענות כך וכך ימים, והתחילו בהם קודם ר״ח או חנוכה ופורים אפילו יום אחד, אין מפסיקים אלא גומרין ומתענין ומשלימין בהן.
סעיף ג עריכה
ויחיד שקיבל עליו תעניות כך וכך ימים ופגע בו ראש חודש, או שקיבל עליו להתענות בראש חודש עצמו, אם קבלו בלשון קבלת תענית בעלמא, כגון שאמר: "הריני בתענית" ולא בלשון "הרי עלי" שהוא בלשון נדר, אינו צריך התרה ואינו צריך להתענות, שאין כח בדברי יחיד לבטל האסמכתא שסמכו עליה רבנן וגזרו שלא להתענות. אבל אם קבלו עליו בלשון "הרי עלי", שהוא לשון נדר, ונדר חל על דבר מצוה כמו על דברי הרשות, אע״פ שגם נדרו בטל מפני גזירתינו, מכל מקום צריך התרת ת״ח. ויפתח לו בחרטה, שיאמר לו: אילו נתת אל לבך ר״ח כלום היית נודר? והותר כל הנדר, דנדר שהותר מקצתו הותר כולו.
סעיף ד עריכה
ואם נשבע להתענות כך וכך ימים ואירע בהם ראש חודש, השבועה חלה עליו. אע״ג שאין שבועה חלה על דבר מצוה, היינו כשנשבע בפירוש לעבור על מצוה זו בפרט, כגון שאומר: בשבועה שאתענה בר״ח. אבל כשכוללו עם שאר ימים, שאמר: אתענה כך וכך ימים רצופים ור״ח כלול בהם, השבועה חלה מטעם איסור כולל, דמיגו דחייל על שאר הימים חייל נמי אראש חודש, ואפילו אשבת ויום טוב כהאי גוונא חיילא נמי מהאי טעמא, וצריך התרה ופתח חרטה. ואם נשבע בפירוש להתענות בראש חודש, לוקין אותו משום שבועת שוא ואין צריך להתענות, אע״ג דמן התורה מותר להתענות, חכמים עשו חיזוק לדבריהם שלא תחול שבועתו והוא ילקה עליה, דהואיל ואסמכוה אקרא הוו כמו דאורייתא. ואע״ג דגבי כולל אמרינן דלא עשו חיזוק, היינו משום דגם בשבת ויום טוב צריך להתענות בכולל, ולא אתו לזלזולי בר״ח יותר משבת וי״ט. אבל במפרש, כיון דבשבת וי״ט אין צריך להתענות, שאין השבועה חלה על דבר מצוה, אלא לוקה ואינו מתענה, החזיקו דבריהם גם כן בר״ח להיות כמו י״ט ושבת, דלא ליתי לזלזולי. כך נ״ל טעמא. וי״א שצריך להתענות, דהואיל ואינו איסור דאורייתא השבועה חלה עליו.
סעיף ה עריכה
המתענה בראש חודש חנוכה ופורים תענית חלום, צריך למיתב תענית לתעניתו, כמו בשבת ויו״ט, מפני שחילל קדושתם.