לבוש אורח חיים סד

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכותלבוש התכלת על אורח חייםסימן סד | >>

סימן סד בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

דין הטועה בק"ש
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד


סעיף א עריכה

קראה למפרע לא יצא, דכתיב: "והיו הדברים האלה" וגו' (דברים ו, ו), בהווייתן יהו. במה דברים אמורים? בסדר הפסוקים; אבל אם הקדים פרשה לחברתה, אף על פי שאינו רשאי – יצא, לפי שאינה סמוכה לה בתורה; אלא שלכתחילה תקנום כסדר הכתובים בתורה. ותקנו פרשת שמע ראשונה, שהיא עיקר המצוה של קריאת שמע ויש בה קבלת עול מלכות שמים, וכתובה בתורה בפרשת ואתחנן (שם ו, ד) קודם "והיה אם שמוע" שהיא בפרשת עקב (שם יא, יג). ואחר כך פרשת "והיה אם שמוע", שהיא אחריה באותה חומש. ואחר כך חזרו לתחילתה לפרשת "ויאמר" (במדבר טו, לח), שיש בה יציאת מצרים שחייבו להזכיר בכל יום, דכתיב (דברים טז, ג): "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" וגו':

סעיף ב עריכה

קרא פרשה וטעה בה, אם אין יודע היכן טעה, חוזר לראש הפרשה. ובפרשה ראשונה חוזר ל"ואהבת", דפסוק ראשון אוקמינן ליה אחזקתיה, ודאי קראו בכוונה כהלכתו. ואם יודע היכן טעה, כגון שקראה כולה אלא שדילג באמצע פסוק אחד או תיבה אחת, חוזר לראש אותו פסוק או תיבה, וגומר הפרשה:

סעיף ג עריכה

טעה בין פרק לפרק, כגון שיודע שסיים פרשה ואינו יודע אם ראשונה אם שניה, יתחיל לסוף פרשה ראשונה, שוודאי סיים אותה; שהרי אפשר שסיים גם השניה, אלא שמכח ספק יתחיל פרשת "והיה אם שמוע", דשמא לא סיים אלא הראשונה:

סעיף ד עריכה

טעה ב"וכתבתם", ואינו יודע אם ב"וכתבתם" שבפרשה ראשונה או בשנייה, חוזר ל"וכתבתם" שבראשונה. והני מילי שלא התחיל "למען ירבו ימיכם"; אבל אם התחיל "למען ירבו ימיכם", בידוע שסיים פרשה שנייה ואין צריך לחזור, שכן הוא הרגל לשונו לומר "למען ירבו" אחר פרשה שניה: