כף החיים/אורח חיים/תמד
(א) סעיף א: בודקין ליל שלשה עשר וכו' — שהרי בליל שבת אינם יכולין לטלטל הנר כדי לבדוק. בית יוסף, לבוש. וביום י"ג אי אפשר לבדוק, משום דאסור לבדוק ביום לכתחילה, כמו שכתבנו לעיל סימן תל"ג אות ג', יעו"ש:
(ב) שם: בודקין ליל שלשה עשר וכו' — ומברכין "על ביעור חמץ", ומבטלין כל חמץ שנשאר ברשותו שלא מצאו בבדיקה זו, ונזהרין בחמץ הנמצא בבדיקה ובחמץ שמשיירין לאכילה להניחו במקום מוצנע, שלא יגררו ממנו קטנים או שרצים, כמו שכתוב בסימן תל"ד יעו"ש. חמד משה אות א, ר' זלמן אות א, חיי אדם כלל קכט אות ט, קיצור שלחן ערוך סימן קטו אות א:
(ג) שם: ומשיירין מזון וכו' — וצריך ליזהר להניחו במקום מוצנע, כמו שכתוב לעיל סימן תל"ד סעיף א'. ועיין בדברינו לשם אות ג:
(ד) שם: ומשיירין מזון וכו' — ואין לומר: יבער הכל מלפני השבת ולא ישייר כלום, ובשבת יאכל מצה עשירה; דכיון דאין סיפוק בידי כל אדם לעשות מצה עשירה לכל השלש סעודות, לא אטרחו רבנן. בית יוסף:
(ה) שם: ומשיירין מזון וכו' — ואם שכח להפריש חלה בערב שבת מלחם חמץ שאפה לשבת זה, אסור לאכול ממנו ואין לו תקנה. מגן אברהם סימן תקו ס"ק ח, חק יעקב סימן תנז אות ט, אליה רבה בסימן זה אות א, מקור חיים אות א, חמד משה אות ב, ר' זלמן אות יב, חיי אדם כלל קכט אות יא. אמנם הרב נתיב חיים שם בסימן תקו השיג על דברי מגן אברהם הנזכר, וכתב דכדאי אלו הפוסקים, רבינו חננאל והרא"ש ובעל התרומות והראב"ד ור"ן וראב"ן, שפסקו לקולא להפריש חלה וליתן לכהן קטן או לגדול שטבל לקריו, ואף לכהן טמא דיוכל לבטלה ברוב ויכול לאכול, כדקיימא לן ביורה דעה סימן שכ"ג. ואי ליכא כהן, אוכל והולך, וישייר פחות מכזית ויכפה עליו כלי עד מוצאי יום טוב, כמו שאר חמץ שנשאר שאין לו עכו"ם בסימן תמד סעיף ה, יעו"ש. וכן כתב בשאלת יעב"ץ סימן קלג ובשו"ת פנים מאירות חלק ב סימן צו, והביא דבריהם שערי תשובה בסימן זה אות א. וכן כתב בספר בגדי ישע סימן תקו ובחידושי רבי עקיבא איגר. ועל כן נראה, היכא דאי אפשר למצוא פת אחר, דיש לסמוך על המקילין כדי שלא תבטל סעודות שבת. ועיין לקמן סוף סימן תנ"ז בהגה ובדברינו לשם אות טז: