כבד אתה ויכבדוך (טוניס)
מפתחות סיפורי עם בעדות ישראל
כבד את אביך (סוריה) - - כבד אתה ויכבדוך (טוניס) - - המודה למלך והמודה לאלהים (אפגניסטן) - - בזכות גמילות חסדים (רומניה) - - הסנדלר השמח בחלקו (אפגניסטאן) - - בכלוב של זהב (עיראק-בגדד) - - היונה והנמלה (מרוקו) - - השבת אבדה (לוב) - - גאוות העורב על בניו (רומניה)
כבד אתה ויכבדוך (טוניס)
בשכונה אחד עניה, גרה משפחה גדולה ולהם הרבה ילדים. האב יצא יום יום לעבודה להביא פרנסה. והאם דאגה לילדים: ניקתה, סידרה ובישלה... היו להם חיים טובים ומאושרים.
יום אחד נפטרה סבתא, והאב הביא את (אביו) הזקן לגור בביתו – יחד עם אשתו והילדים. עבר יום, עברו שבועיים, חודש. והזקן נשאר לגור בביתם. אמרה האשה לבעלה: "אני לא חייבת לשמור על אבא שלך. לנקות לסדר ולבשל לו. קח אותו לאחים שלך שגם הם יטפלו בו קצת". לא שמע האיש לדברי אשתו. והיא המשיכה למרר את חייו. וכך התחילו הצרות, בכי, צעקות וריב – כל יום. עד שלבסוף השתכנע הבעל והלך לאחים שלו.
האחים לא רצו לקחת את אבא אליהם הביתה. זה אמר אין פרנסה, והשני – המשפחה גדולה... והשלישי אני חולה... ומשלא מצא מקום חזר לביתו עצוב ושבור בלב... והאשה עמדה בפתח. "נו, באת, למי אתה שולח אותו? – אתה שותק? זה סימן שהם לא רוצים. טוב להם בלי אבא שלך. ולמה רק אני אסבול אותו. תראה או שאני חשובה לך או שאבא, תבחר... אם לא תגרש אותו היום, אני עוזבת אותך!" והבעל לא ידע מה לעשות. מצד אחד הוא אוהב את אבא שלו ומצד שני את אשתו. חשב וחשב ולבסוף, לקח שמיכה והכניס בתוכה את החפצים של אבא, וקצת אוכל, קשר את הכל ושם על הגב של אביו ואמר: "לך לשלום ואלוהים יעזור לך". הסב הזקן הביט בעיני בנו ואחר בנכדיו הקטנים, לקח את הצרור ויצא בשקט את הבית. רץ אחריו הנכד וקרא: "סבא סבא חכה רוצה אני ממך טובה קטנה... תן לי את השמיכה שבידך... " "קח לך נכדי" – אמר סבא.
לקח הנכד את השמיכה וקרע אותה לשניים. שאל אבא: "מה אתה עושה בני, למה לך השמיכה הזו? - "אתה לא יודע אבא? הנה, ראה, את זה אשמור לך. כשתהיה זקן אעשה לך בדיוק כמו שעשית לסבא". עמד האב לרגע מבויש וראשו למטה... לאחר מכן הכניס את אביו לביתו בנשיקות, בתחנונים ובהרבה סליחות.
ועל האשה צעק – "עוד מילה ממך ואת יודעת שלרחוב אזרוק אותך... ראי איזה דוגמה הראנו לילדים שלנו..."
ומאז חיו כולם בשמחה כמשפחה גדולה ומאושרת.