בכלוב של זהב (עיראק-בגדד)
מפתחות סיפורי עם בעדות ישראל
כבד את אביך (סוריה) - - כבד אתה ויכבדוך (טוניס) - - המודה למלך והמודה לאלהים (אפגניסטן) - - בזכות גמילות חסדים (רומניה) - - הסנדלר השמח בחלקו (אפגניסטאן) - - בכלוב של זהב (עיראק-בגדד) - - היונה והנמלה (מרוקו) - - השבת אבדה (לוב) - - גאוות העורב על בניו (רומניה)
בכלוב של זהב (עיראק-בגדד)
גוזל של בולבול ניסה לעוף ונפל בין שיחים. בא איש ותפסו. שם אותו בכלוב של זהב. האכילהו גרגרי אורז והשקהו מי ורדים אך הבולבול נשאר עצוב – פינת הזהב לא שמחה, האורז לא נעם לחיכו ומי הורדים לא הפיגו את צערו.
חיפשה אותו אמו ומצאה אותו בטוב, ישבה על ענף סמוך. זמרה לו זמר נעים כדי לנחמו ושאלה:
"ילדי, אי תגור, ילדי?"
- "בכלוב של זהב, אמא."
"ילדי, מה תאכל, ילדי?"
- גרגיר של אורז, אמא".
"ילדי, מה תשתה, ילדי?"
- "טפה של מים, אמא."
הבחינה הבולבולית שבנה עצוב וקולו רווי צער. זימרה לו זמירות נוספות ועפה. ביום המחרת שוב באה האם וישבה על העץ הסמוך. זימרה לבנה העצוב ושאלה:
"ילדי, אי תגור, ילדי?"
- "בכלוב של זהב, אמא."
"ילדי, מה תאכל, ילדי?"
- גרגיר של אורז, אמא".
"ילדי, מה תשתה, ילדי?"
- "טפה של מים, אמא."
הבחינה האם שקולו עצוב משהיה, זימרה לו עוד זמירות רבות ועפה לה בצער רב.
ביום השלישי היה קולו של הבולבול עצוב משהיה, וביום הרביעי עוד יותר עצוב. וביום החמישי כלל לא ענה על שאלותיה של אמו. כי נאלם מרוב בדידות וצער.
ישב בפינת הכלוב בראש מורד ובכנפים מושפלות, ראתה הבולבולית בצערו של בנה ולא ידעה את נפשה. ראה בעל הכלוב ריחם על הבולבול, פתח את הכלוב הוציאהו לחופשי והניחו לעוף. התעודד הבולבול ודאה אל אמו בשמחה רבה. ביחד עפו אל קינם (הפשוט) שבין העצים.