(ישעיהו מח יב): "שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי! אֲנִי הוּא, אֲנִי רִאשׁוֹן, אַף אֲנִי אַחֲרוֹן -"

שמעו אליי , בני יעקב שאני קראתי לו ישראל !    אני הוא קבוע ונצחי, אני ראשון וקודם לכל הנמצאים, אני גם אחרון ואהיה אחרי כל הנמצאים -

מטרת הנבואה היא לעודד את רוחם של בני ישראל בגלות בבל, שיידעו שהגאולה קרובה ולא יתייאשו, ויהיו מוכנים לצאת מבבל ולעלות לארץ ישראל.

1. מקוראי - מלשון קריאת שם:  "שמע אלי יעקב - שם שקרא לך אביך, וישראל מקוראי - מאתי נקראת ישראל" ( רש"י פירוש ראשון, מצודות ) .   אביך קרא לך בשם המבטא חולשה, שם של אדם הנגרר והולך בעקבות אחיו.   אולם אני קראתי לך בשם המבטא עוצמה, שם של שר המתמודד עם אתגרים ויכול להם.

2. מקוראי - גם מלשון קריאת הזמנה: "וישראל מזומני" (תרגום יונתן) , כמו ב (צפניה א ז): "כִּי קָרוֹב יוֹם ה', כִּי הֵכִין ה' זֶבַח, הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו".   אתה מרגיש חלש ונרדף בגלות, אבל אני ה' מזמין אותך להתרומם ולהתחזק ולהיות שר ולצאת לחירות.

ניתן לפרש את המשפט כטענה פילוסופית על מהות ה':

1. ה' היה הווה ויהיה: אני הוא - בהווה, אני ראשון - בעבר - לפני כל בריאה, אף אני אחרון - בעתיד, אחרי שכל הבריאה תכלה ( מצודות ) .   כל האירועים, המתחוללים ביקום ובהסטוריה, מתחוללים כביכול "בתוך" ציר הזמן של ה': הוא היה לפניהם ויהיה אחריהם.

2. ה' הוא "הסיבה הראשונה": לכל דבר שאינו נצחי חייבת להיות סיבה שבגללה התקיים, וכיוון שאי-אפשר למתוח את השרשרת עד אין סוף - חייבת להיות סיבה ראשונה שהיא נצחית, והסיבה הזאת היא אלהים ( קאנט והתנ"ך: הוכחות לקיום אלוהים / חגי הופר ) .

• אולם שתי הטענות הללו לא קשורות לתוכן הפרשה שהוא הבטחת הגאולה לבני ישראל.

3. לכן נראה לי שעיקר כוונת הפסוק היא מה שכתוב בפסוק הבא, (ישעיהו מח יג): "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו".

• אני ראשון - קדמתי לשמיים ולארץ - ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה שמיים .
• ואני אחרון - בגאולה הקרובה לבוא - קורא אני אליהם יעמדו יחדיו .  כיוון שאני יצרתי אותם, אני יכול גם לקרוא להם לעמוד ולהתייצב לפניי ולפעול לפי רצוני.

לכן, בני ישראל, אל תדאגו: "דע כי אני הוא , הנסים שאעשה לך בגאולת בבל אני עשיתי, כי אני ראשון ואני אחרון , כמו שעשיתי נסים בגאולה ראשונה כן בנסים האלה" ( מלבי"ם ) .

ישעיהו מח יב: "שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן"

וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי = כאלהים הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם מלמטה לעלות למעלה לשמים

עמוס ט ו: "הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מעלותו[מַעֲלוֹתָיו] וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ הַקֹּרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יהוה שְׁמוֹ"

וגם משמעות נוספת ליִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי כי קורא לו בקודש במשכן אהל-מועד ככתוב: נְשִׂיאֵי עֵדָה *קְרִאֵי מוֹעֵד* אַנְשֵׁי שֵׁם

ודבר נוסף כי הנה הפסוק המקביל הבא בו ניתן להשוות לישעיהו מח יב

ישעיהו מד ו: "כֹּה אָמַר יהוה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יהוה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים"

יען כי אם אני ראשון בהתחלה וגם אחרון בסוף אז אל תחפשו בדרך באמצע אלהים אחרים כי לא תמצאו

כי אני יהוה ראשון בעת שנולדת בהתחלה אף אני יהוה אחרון בעת מותך בסוף החיים וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים

-- DAIAN SHEM, 2018-04-05 04:51:53