(ירמיהו יג ד): "קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ, אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ;  וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע"

ה' ציווה על ירמיהו לקנות אזור (חגורה) מפשתים, לשים אותו על מתניו, ואז להסירו ולהטמין אותו בנקיק-סלע במקום הנקרא פרת .   האזור מסמל את בני-ישראל, שהיו דבקים בה' ואז נטשו אותו.

1. לפי המפרשים המסורתיים, פרת הוא נהר פרת , גבולה הצפון-מזרחי של ארץ ישראל, (דברים יא כד): "מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם"  ( מצודות ) .  הטמנת האזור ליד הגבול מסמלת כמה דברים:

א. את חטאם של בני ישראל - שניסו לכרות ברית עם הגויים ( מלבי"ם . אמנם הוא כתב שמדובר בגבול עם מצרים, וזה מנוגד לתנ"ך ולגיאוגרפיה, וצ"ע) .

ב. את עונשם - שייצאו מגבול ישראל וילכו לגלות: "בנהר פרת - לפי שהוא היה גבול ארץ ישראל; ורמז בזה, שכאשר יצאו מארץ ישראל, ייפרדו מדבקות האלקי, כמו שהאזור שהיה על מתני הנביא הוסר מאותו הדבקות להגיעו לפרת, ושם נשחת" (אברבנאל) .

- אולם לפי זה קשה להבין, מדוע נדרש ירמיהו ללכת מרחק כה גדול מירושלים עד נהר פרת, מרחק של כמה שבועות, רק כדי להטמין אזור בנקיק-סלע?

--- יש מפרשים שכל האירוע היה רק בחזון נבואי ולא במציאות: "כמו שיראה אדם בחלום שכבר הלך לארץ פלונית, ונשא שם אישה, ועמד זמן, ונולד לו בן וקראו פלוני, והיה מעניינו מה שהיה, כן משלי הנבואה האלו אשר ייראו או ייעשו במראה הנבואה... הכל הוא במראה הנבואה, לא שהם פעלים נמצאים לחושים הנראים.... ולא יצא ירמיהו מארץ ישראל לבבל, ולא ראה פרת" (רמב"ם, מורה נבוכים ב מו) . (יהודה אייזנברג, משמעותם של המעשים הנבואיים ) .   אולם אם זה חזון, מדוע צריך להראות פעולה סמלית ולא להראות כבר את הפעולה שהיא מסמלת - החטא והגלות? ועוד, מדוע לא נאמר כאן בפירוש שמדובר בחזון, כמו שנאמר למשל ב (יחזקאל מ ב): "בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל"(לדיון בנושא זה ראו פירוש אברבנאל על פרקנו) ?

2. לפי מפרשים חדשים, פרת הוא נחל פרת , נחל הזורם בין נווה יעקב מצפון לירושלים לבין בקעת הירדן ממזרח ליריחו (דעת מקרא) . הנחל קרוב ליישוב ענתות - מקום מגוריו של ירמיהו. ראיה לפירוש זה היא, שברוב המקומות בתנ"ך המדברים על נהר פרת, כתוב בפירוש נהר פרת , בעוד שכאן כתוב רק פרת בלי נהר.

- אולם לפי זה קשה להבין מה מסמל מקום זה, ומדוע הוטמן האזור דווקא שם?

3. ייתכן שהכוונה בכל-זאת ל נהר פרת , הנקרא פרת סתם גם במקומות נוספים, כגון ב (ירמיהו נא סג): "וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת"וב (דברי הימים ב לה כ): "אַחֲרֵי כָל זֹאת... עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת". וה' שלח את ירמיהו דווקא למקום רחוק, כדי שהליכתו תעשה רושם - לאורך כל הדרך הארוכה מירושלים עד נהר פרת, יפגוש אנשים שיראו אותו נושא בידו את האזור, ויוכל להגיד להם את הנבואה ומשמעותה.

4. וייתכן שהכוונה בכל-זאת ל נחל פרת , והוא מסמל את נהר פרת ונקרא על שמו. מצאנו תופעה דומה בנהר הגיחון : גם הגיחון (כמו הפרת) הוא אחד מנהרות גן-עדן (בראשית ב). גם הוא נמצא רחוק מארץ ישראל - באחד ממקורות הנילוס. אבל, גם ליד ירושלים ישנו מעיין הנקרא גיחון (מל"א א).  וייתכן שיש בכך ראייה של ירושלים כגן-עדן בזעיר אנפין (הלל גרשוני, גן עדן - בארץ ישראל? בירושלים? בבית המקדש? ) . 

1. "בנקיק הסלע - בשן הסלע הבולט, וכן",  (ישעיהו ז יט): "וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים"  ( מצודת ציון ) .

2. "יש הבדל בין נקיק הסלע ובין נקרת הסלע :   נקרת - הם החלולים הגדולים שבסלע שיוכל אדם לשבת שם, כמ"ש "ושמתיך בנקרת הצור";   ונקיק - הוא הבקעים שישכנו שם זבובים או שרצים, כמ"ש "ונחו בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים" (ישעיה ז'), "וצדום מעל נקיקי הסלעים" (לקמן י"ז), ולשון צידה בא על בעלי-חיים" ( מלבי"ם ) .