ירושלמי פאה דף טו ב
<< · ירושלמי פאה · דף טו ב · >>
עין משפט
15 ג_טו מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ב':
16 ג_טז מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה י':
17 ג_יז מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ב':
18 ג_יח מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ב':
19 ג_יט מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה ט"ז:
20 ג_כ מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה כ':
21 ג_כא מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה ט"ז:
הכל א"ר זעיר' הדא דתימא בשעיבה על מנת להדל אבל אם עיבה על מנת שלא להדל לא סוף דבר לביתו אלא אפילו לשוק נותן מן המשואר על הכל
משנה האמהות של בצלים חייבות בפיאה רבי יוסי פוטר מלבנות הבצלים שבין הירק רבי יוסי אומר פיאה מכל א' וא' וחכמים אומרים מא' על הכל
גמרא רב אמר פורגדה ושמואל אמר צומחתה רבי יעקב בר בון בשם רבי חנינא לא אמר רבי יוסי אלא משום הבקר רבי בון בר חייא בעי קומי רבי מנא והבקר חייב בפיאה א"ל בזכה בהן אחת אחת והתני אע"פ שאין מתקיימות לו במרובה מתקיימות לו במועט הוי לית טעמא דלא משום מכניסו לקיום
משנה האחין שחלקו נותנין שתי פיאות חזרו ונשתתפו נותנין פיאה אחת שנים שלקחו את האילן נותנין פאה אחת לקח זה צפונו וזה דרומו זה נותן פיאה לעצמו וזה נותן פאה לעצמו
גמרא קצרו חצי שדה בשותפות וחלקו אינו מפריש משלו לא בתחילה ולא בסוף חזרו ונשתתפו וקצרו מפריש משלו שבסוף על של חבירו בסוף ולא משלו שבתחילה על של חבירו שבתחילה