ירושלמי פאה דף טז א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


 

עין משפט

22 ג_כב מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה י"ז:

23 ג_כג מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה י"ח:

24 ג_כד מיי' פ"י מהל' ביכורים הלכה י', מיי' פ"י מהל' ביכורים הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"ג סעיף ח':

25 ג_כה מיי' פ"י מהל' ביכורים הלכה י', מיי' פ"י מהל' ביכורים הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' של"ג סעיף ח':

26 ג_כו מיי' פ"י מהל' ביכורים הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' של"ג סעיף ח':

27 ג_כז מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה א':



אמר ר' יוחנן קצר חצי שדה וקצר חצי חציו ולא הספיק לקצור את השאר עד שקצר כולו מפריש מן הראשון על האמצעים ומן האמצעים על הראשון אבל אינו מפריש מן הראשון על הראשון אמר רבי יהושע בן לוי היתה לו שדה אחת חצייה הביאה שליש וחציה לא הביאה שליש ולא הספיק לקצור החצי חציה עד שהביאה כולה שליש מפריש מן הראשון על האמצעיים ומן האמצעיים על הראשון ואינו מפריש מן הראשון על הראשון

משנה המוכר קלחי אילן בתוך שדהו נותן פאה מכל אחד ואחד אמר רבי יהודא אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל אם שייר שדהו הוא נותן פאה לכל

גמרא עד כדון כשהתחיל לקצור אפי' כשלא התחיל לקצור נישמעינה מן הדא לקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר המוכר חייב ואם לאו הלוקח חייב ר' ירמיה בשם ר' יוחנן דר' יהודא היא שנייא היא תמן בין שהתחיל לגזוז צאנו בין שלא התחיל לגזוז וכא לא שניי' ליה בין שהתחיל לקצור בין שלא התחיל לקצור מ"ט דר"י משום דחובת הקציר בקמה או משום דמוכר לו חוץ מחובתו נישמעינה מן הדא לקח גז צאן חבירו אם שייר המוכר המוכר חייב ואם לאו הלוקח חייב א"ר ירמיה בשם ר' יוחנן דר' יהודא היא אית לך למימר תמן שחובת קציר בקמה לא משום דמכרו לו חוץ מחובתו וכא במכרו חוץ מחובתו מה נפק מביניהן עבר הלוקח ומפריש