ירושלמי פאה דף טו א
<< · ירושלמי פאה · דף טו א · >>
עין משפט
7 ג_ז מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה י"ג:
8 ג_ח מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ו', מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה כ"ג:
9 ג_ט מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ב':
10 ג_י מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה ב':
11 ג_יא מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ו', מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה כ"ז:
12 ג_יב מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ו', מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה כ"ז:
13 ג_יג מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ו', מיי' פ ד' מהל' מתנות עניים הלכה כ"ז:
14 ג_יד מיי' פ ג' מהל' מתנות עניים הלכה כ"ג, מיי' פ ב' מהל' מתנות עניים הלכה ו':
חרדל בשלשה מקומות כיני מתני' שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות שמואל אמר מפני שאין הראשון ממתין לאחרון שבהן ור' יוחנן אמר מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח ע"ד דר' יוחנן מפריש מכל ערוגה וערוגה
משנה המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבישים לגורן נותן פיאה לאילו לעצמן ולאילו לעצמן וכן באפוני' וכן בכרם המידל נותן מן המשואר על מה ששייר והמחליק מאחת יד נותן מן המשואר על הכל
גמרא תני המירג חייב בתחילתו וחייב בסופו ואי דינו מירוג אמר רבי ירמיה כהדא דתנינן המחליק בצלים לשוק ומקיים יבישים לגורן אמר ר' יוסי הדין קיצחה כד את זרע לה היא עביד בצל דקיק כד את שתיל לה הוא עביד בציל רב דלא כן מה אנן אמרין הואיל הוא לזריעה יהא פטור מן הפיאה וחיטין לא לזריעה הן חיטין רובן לאכילה וזה רובו לזריעה ע"ד דר' ירמיה ירק חייב בפיאה מינו מכנסו לקיום מה עביד לה ר' יוסי גמור הוא ואינו מחוסר אלא ליבש תני לקט קצירך ולא לקט קיטוף ר' זעירא ר' חייא בשם ר' יוחנן המלקט שיבלין לעיסתו אפי' כל שהוא פטור מן הפיאה ר' אלעזר אמר אפי' במגל אמר ר' יוסי והוא ששייר והתני היה לו חמש גפנים והוא בוצרן ומכניסן לתוך ביתו פטור מן הפרט ומן הערלה ומן הרבעי וחייב בעוללות אמר ר' יודן כאן בגמורות כאן בשאינן גמורות א"ר יוסי אפי' תימא כאן וכאן בגמורות כאן וכאן בשאינן גמורות כאן כשביקש לאכלן ענבים ברם הכא כשביקש לעשותן יין עושה הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא כשביקש לעשותן מלילות אפילו לא שייר וההיא ילפא מן הדא שאם בקש לעשותן יין והיא ששייר המידל כו' תניא א"ר יהודה בד"א במידל לשוק אבל במידל לבית נותן מן המשואר על